עבור רוב האנשים, הזמנה לחקירה במשטרה או פתיחתו של תיק פלילי היא חוויה מטלטלת – כזו שחושפת אותם לראשונה למערכת רבת-עוצמה, אשר החלטותיה עשויות לשאת השלכות משמעותיות וארוכות טווח על חייהם האישיים, התעסוקתיים והחברתיים. אך גם כאשר החקירה מסתיימת מבלי שמוגש כתב אישום – ואף כאשר מדובר באירוע שולי, בתלונת שווא או בטעות בזיהוי – נותר במקרים רבים רישום משטרתי שממשיך להתקיים במאגרי המשטרה, ובעל השלכות מהותיות על חייו של האדם.

רבים אינם מודעים לכך, אך גם תיק חקירה שנסגר – ואף כזה שנסגר בעילה מקלה יחסית של "היעדר ראיות מספיקות" – עלול להותיר כתם תיעודי במסמכי המשטרה, אשר עשוי לצוץ מחדש בעת בדיקות סיווג ביטחוני, קבלה לעבודה בגופים ממשלתיים, הליכים לאימוץ קטין, קבלת רישיון לנשק ולעיתים אף בביקורת גבולות במדינות זרות. לא מדובר ברישום פלילי, אך עצם קיומו עלול להקים מחסומים של ממש בפני האדם ולפגוע פגיעה של ממש באורחות חייו.

במאמר זה יוצג מענה מקיף לסוגיית הרישום המשטרתי ולהשלכותיו. נבחן מהו רישום משטרתי, במה הוא שונה מרישום פלילי, באילו נסיבות נותר רישום גם לאחר סגירת תיק, ומהי משמעותן של עילות הסגירה השונות. כמו כן, יוסבר כיצד ניתן לפעול למחיקת הרישום, מהן העילות המשפטיות הרלוונטיות, ומהו משקלה של פנייה מושכלת – באמצעות עורך דין פלילי – לשם מיצוי הזכויות ומניעת פגיעה מיותרת בעתיד.

מהו רישום משטרתי?

רישום משטרתי הוא תיעוד פנימי הנשמר במאגרי המידע של משטרת ישראל, אשר כולל פרטים הנוגעים לאירועים פליליים שנחקרו, גם אם לא הבשילו לכדי כתב אישום. מדובר, למעשה, במידע הנצבר לאורך השנים ביחס לתיקי חקירה שנפתחו ונסגרו בעניינם של חשודים ונחקרים – וזאת גם כאשר לא התגבשה תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין.

הרישום אינו מותנה בהרשעה או בהעמדה לדין, ולעיתים אף אינו מעיד על קיומה של תשתית ראייתית ממשית. די בכך שאדם זומן לחקירה כחשוד – ולו בגין תלונה שהתבררה בדיעבד כחסרת בסיס – כדי ששמו יירשם במערכת המידע הפנימית של המשטרה, בצירוף פרטים בסיסיים אודות האירוע.

המידע הנרשם כולל לרוב את מספר התיק הפלילי, תיאור החשד שנחקר, זהות האדם שנחקר כחשוד, ועילת הסגירה שנבחרה (כגון "היעדר ראיות מספיקות", "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" או "סגירת תיק בהסדר מותנה"). בניגוד לרישום פלילי, המתועד במרשם הפלילי לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, הרישום המשטרתי נשמר לצורכי שימוש פנימי של המשטרה, ואינו מהווה חלק מהרשימה הפורמלית של הרשעות או הליכים תלויים ועומדים.

הגישה לרישום זה מוגבלת ברמה העקרונית לעובדי מערכת אכיפת החוק, אך בפועל הוא עשוי להשפיע גם על החלטות שמתקבלות מחוץ להליך הפלילי – אך הוא עשוי לעלות במסגרת בדיקות ביטחוניות, הליכי קבלה וגיוס לתפקידים רגישים, בהליכי רישוי, רישיון נשק, ואף פניות של רשויות זרות במסגרת שיתופי פעולה בין-מדינתיים למשל לצורך קבלת ויזות ואשרות.

רישום משטרתי לעומת רישום פלילי – הבחנה עקרונית ומהותית

ההבחנה בין רישום פלילי לבין רישום משטרתי אינה רק טכנית או מנהלית – אלא הבחנה עקרונית, הנוגעת לשאלת מהותו של המידע הפלילי, האופן שבו הוא נאגר, למי הוא חשוף, ומהן השלכותיו על הפרט.

החוק מחייב את משטרת ישראל לנהל מרשם פלילי רשמי לכל אדם שהורשע בדין, וזאת במסגרת סמכותה לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981. מרשם זה כולל בין היתר: הרשעות בפסקי דין חלוטים בעבירות פשע ועוון, כתבי אישום תלויים ועומדים, פירוט ביחס לעונשים שהוטלו, צווים שיפוטיים (למשל צווי מבחן, התחייבות להימנע מעבירה, צווי שירות לתועלת הציבור), קביעות שונות של בית משפט (כגון הקביעה שנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין משום שהוא חולה נפש כהגדרתו בחוק העונשין), אי הרשעה של קטין והחלטה על דרכי טיפול לפי חוק הנוער. בעיקרון המידע הפלילי הוא חסוי, אך גופים מסוימים הקבועים בחוק רשאים לקבל גישה למידע הפלילי של אדם ואף להעביר אותו ביניהם ללא הגבלה. גופים אלה אינם חייבים להודיע לאדם, שאליו מתייחס המידע, על כך שהם מבקשים או מקבלים את המידע אודותיו, ולא צריכים לבקש את הסכמתו. בין הגופים שלהם מוקנית גישה חופשית למידע זה ניתן למנות את: משטרת ישאל, שב"כ, המשטרה הצבאית, אגף המודיעין בצה"ל, המוסד, אגף הביטחון במערכת הביטחון, המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), היחידה לחקירות פנים בצה"ל.

בנוסף למרשם הפלילי הפורמלי, מנהלת משטרת ישראל גם מרשם משטרתי, הכולל מידע שאינו נכלל במרשם הפלילי, ואשר נוגע למגוון רחב של הליכים פליליים שלא הבשילו לכדי הרשעה. מרשם זה כולל, בין היתר, תיקי חקירה פתוחים שטרם התקבלה בהם החלטה סופית, תיקים פליליים תלויים ועומדים שמתנהלים בבית המשפט (תיקי מ"ב"ד), וכן תיקי חקירה שנסגרו בלא העמדה לדין – לרבות תיקים שנסגרו בעילות של חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור (כיום: "נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין"), תיקים שנסגרו בהסדר מותנה, תיקים שכתב האישום בהם בוטל, ואף תיקים שהסתיימו בזיכוי. תיק אשר נסגר בעילה של "חוסר אשמה פלילית" אינו מופיע במרשם המשטרתי. חלק מן המידע הכלול ברישום המשטרתי חשוף לגופי ביטחון מסוימים, אשר רשאים לעיין בו מכוח חוק ובכפוף למטרות מוגדרות, כגון: שירות הביטחון הכללי, המשטרה הצבאית, המוסד, אגף המודיעין בצה"ל, וגופים ביטחוניים נוספים. מעבר לכך, גופים נוספים רשאים לדרוש ולקבל מידע מן המרשם המשטרתי, בנסיבות ובמגבלות שנקבעו בדין – לרבות משרדי ממשלה, רשויות רישוי, ועדות מקצועיות, גופים ממשלתיים וגופים מוניציפליים, וזאת לרוב כאשר מדובר בבחינת התאמה לתפקיד ציבורי או משרה רגישה.

עילות סגירת תיק והשפעתן על הרישום המשטרתי

כאשר תיק חקירה נסגר מבלי שהוגש כתב אישום, נדרשת המשטרה לציין את עילת הסגירה שבגינה נסגר תיק החקירה. לעילת הסגירה חשיבות מכרעת – הן מבחינה מהותית, והן בהקשר של הרישום המשטרתי שיוותר בעקבות החקירה.

בעוד שכל תיק חקירה שנפתח משאיר רישום מסוים במאגרי המשטרה, רק עילה אחת – "היעדר אשמה פלילית" – מובילה להסרת הרישום לחלוטין מהמרשם המשטרתי. כל יתר העילות מותירות רישום פעיל, אשר עשוי ללוות את האדם לאורך זמן.

להלן סקירה של עילות הסגירה המרכזיות והשלכותיהן:

1. היעדר אשמה פלילית

סגירת תיק פלילי בעילת חוסר אשמה היא אחת העילות החשובות והמשמעותיות ביותר במערכת המשפט הפלילי. עילה זו היא היחידה אשר מציינת באופן פוזיטיבי את חפותו של האדם שנחקר ומנקה לחלוטין את החשוד מכל חשד פלילי. משמעותה היא שלא נמצאה ולו ראייה אחת הקושרת את החשוד לעבירה המיוחסת לו. כלומר, התיק נסגר לא עקב חוסר עניין ציבורי ולא עקב קושי ראייתי, אלא בשל שלילת עצם קיומה של אשמה פלילית.

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה והפסיקה, סגירת תיק בעילה זו מובילה למחיקת הרישום המשטרתי, כך ששמו של החשוד מוסר ממאגרי המשטרה, ולא יוותר כל תיעוד פעיל של התיק. כלומר, כל תיעוד הנוגע לתיק, לרבות שמו של החשוד – נמחק ממאגרי המשטרה, כך שבמאגרי המשטרה לא קיים כל אזכור של ההליך.

עילה זו אינה רק מסירה את החשד מעל החשוד, אלא גם מבטיחה את מחיקת הרישום הפלילי, ובכך משמרת את שמו הטוב ומונעת פגיעה במעמדו החברתי והמקצועי.

במקרים בהם תיק נסגר בעילה אחרת כמו "חוסר ראיות" או "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" – קיימת אפשרות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לעילה של "היעדר אשמה", ובכך להביא למחיקת הרישום.

2. חוסר ראיות מספיקות

עילה זו משקפת מצב בו המשטרה סבורה כי קיים חשד לביצוע עבירה, אך לא נמצאה תשתית ראייתית מספקת שתאפשר העמדה לדין. במילים אחרות – ייתכן שהאדם ביצע את העבירה, אך אין בידי המדינה די ראיות כדי להוכיח זאת בבית משפט. עילה זו אינה מנקה את החשוד מאחריות, אך גם אינה מבססת תשתית מוצקה להעמדה לדין. בשל כך, תיק שנסגר בעילה זו נותר רשום במערכות המשטרה – והרישום עשוי לשמש את המשטרה בעתיד, למשל במסגרת החלטות על פתיחה בחקירה חדשה, בדיקת רקע ביטחונית, או קבלת החלטות מנהליות.

3. נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין (לשעבר: "חוסר עניין לציבור")

עילה זו מבטאת שיקול מדיניות מצדו של גורם התביעה או המשטרה – שלפיו, גם אם קיימת תשתית ראייתית כלשהי, אין הצדקה ציבורית, מוסרית, או משפטית להעמדה לדין. שיקולים אלו עשויים לכלול, בין היתר, את גילו של החשוד, עברו הנקי, חומרת העבירה, הנזק שנגרם (אם בכלל), מידת שיתוף הפעולה או רצונו של הנפגע בקיום הליך פלילי.

גם תיק שנסגר בעילה זו ממשיך להופיע ברישום המשטרתי. בפועל, מדובר בעילה נפוצה בתיקים מינוריים, ובייחוד בעבירות קלות או במקרים שבהם קיימת הצדקה לסיום ההליך בדרכי נועם.

4. הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא מנגנון שנועד לאפשר סיום של הליך פלילי מחוץ לכותלי בית המשפט, באמצעות חתימה על הסכם בין החשוד לבין התביעה, בו החשוד מודה בטיוטת כתב אישום ומקבל על עצמו תנאים מסוימים (כגון קנס, פיצוי, התחייבות להימנע מעבירה, או השתתפות בהליך טיפולי), ובתמורה לכך – התיק נגדו נסגר ללא הגשת כתב אישום.

למרות שהתיק אינו מתברר בפני שופט, עצם החתימה על ההסדר משמעה הודאה חלקית באחריות – ולכן התיק נותר רשום במרשם המשטרתי, בציון כי נסגר במסגרת הסדר מותנה. גם רישום זה עלול להשפיע בעתיד במסגרת בדיקות ביטחוניות, הליכי קבלה וגיוס לתפקידים רגישים, בהליכי רישוי, רישיון נשק ועוד.

5. ביטול כתב אישום או זיכוי

במקרים בהם הוגש כתב אישום אך בוטל לפני פתיחת ההליך המשפטי – או במקרים בהם הנאשם זוכה בסופו של דבר – עדיין עשוי להיוותר רישום משטרתי בגין עצם פתיחתו של ההליך הפלילי.

 שינוי עילת סגירה – מתי וכיצד ניתן לפעול לכך?

במקרים רבים, תיק חקירה אמנם נסגר מבלי שהוגש כתב אישום – אך עילת הסגירה שנבחרה אינה משקפת את המציאות העובדתית לאשורה. לעיתים מדובר בתלונת שווא מובהקת, בטעות בזיהוי, או באירוע נטול בסיס כלשהו – ובכל זאת, התיק נסגר בעילה של "חוסר ראיות" או "נסיבות שאינן מצדיקות העמדה לדין", באופן שמותיר רישום משטרתי פעיל ומזיק.

בנסיבות אלה, קיימת אפשרות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה לעילה של "חוסר אשמה פלילית" – שהיא, כאמור, העילה היחידה המובילה למחיקת הרישום מהמרשם המשטרתי.

מתי ניתן להגיש בקשה לשינוי עילה?

בקשה לשינוי עילת סגירה תוגש כאשר קיימות נסיבות חדשות או טעמים מהותיים לכך שהעילה שנבחרה אינה משקפת את התשתית העובדתית או הראייתית בתיק. כך למשל:

• כאשר מתברר שהחקירה נפתחה על בסיס תלונת שווא מובהקת;

• כאשר קיימים מסמכים או ראיות חדשות התומכים בגרסת החשוד;

•  כאשר המשטרה לא ביצעה במסגרת החקירה פעולות חקירה מהותיות, אשר היה בהן כדי להוביל למסקנה ברורה של חפות. מחדלים חקירתיים כגון אלה – כדוגמת הימנעות מגביית גרסת החשוד, אי-איסוף ראיות זמינות, או התעלמות ממידע מזכה.

• כאשר מתקיימת עילה לסבור כי עילת הסגירה נבחרה מטעמים מינהליים ולא מהותיים.

למי פונים – וכיצד מתבצע ההליך?

בקשה לשינוי עילת סגירה יש להגיש לגורם שסגר את התיק, בהתאם לזהות הרשות שטיפלה בו מלכתחילה:

• כאשר מדובר בתיק שנסגר בתחנת המשטרה – הבקשה תופנה לקצין החקירות האחראי בתחנת המשטרה שחקרה את התיק;

• כאשר מדובר בתיק שנסגר על-ידי יחידת התביעות – הבקשה תוגש לתובע המשטרתי הרלוונטי;

• ובמקרים שבהם התיק נסגר בפרקליטות (לרוב בעבירות חמורות או מורכבות) – יש לפנות לפרקליטות המחוז שבה נסגר התיק.

הבקשה עצמה צריכה להיות ערוכה בכתב, מנומקת היטב, ולהתבסס על תשתית עובדתית או ראייתית חדשה, או לחלופין על ניתוח משפטי המצביע על כך שעילת הסגירה שנבחרה אינה עולה בקנה אחד עם נסיבות המקרה.

על הבקשה לכלול, ככל האפשר:

• טיעון משפטי ברור וממוקד, אשר מצביע על פער בין העילה שנבחרה לבין ממצאי החקירה;

• אסמכתאות רלוונטיות – לרבות מסמכים רפואיים, תכתובות, תצלומים, חוות דעת, עדויות חדשות או ראיות מזכות אחרות;

• פירוט של מחדלים חקירתיים, ככל שקיימים – לדוגמה: מקרה שבו המשטרה לא גבתה כלל את גרסת החשוד, לא פעלה לאיתור עדים חשובים, או נמנעה מבדיקת מצלמות אבטחה, אף שעמדו לרשותה אמצעים לכך. מחדלים אלה עשויים ללמד כי אילו הייתה החקירה מנוהלת באופן ראוי – הייתה מתגבשת כבר באותו שלב מסקנה חד-משמעית בדבר חפות החשוד.

לרוב, הבקשה מנוסחת ומוגשת באמצעות עורך דין פלילי, אשר מנסח את הפנייה בשפה משפטית תקינה, תוך הדגשת ההשלכות של הרישום המשטרתי והפגיעה האפשרית בזכויות המבקש.

לגורם שסגר את התיק מוקנית סמכות רחבה בבחינת הבקשה, והוא אינו מחויב לקבלה – אולם ככל שהבקשה מוגשת בצורה מנומקת, משכנעת ונשענת על עוגנים ראייתיים או משפטיים ברורים, גוברים הסיכויים לשנות את עילת הסגירה לעילה של "היעדר אשמה פלילית", ובכך להביא למחיקת הרישום.

מה קורה לאחר קבלת הבקשה?

כאשר הבקשה מתקבלת, ועילת הסגירה משתנה ל"היעדר אשמה", מחויבת המשטרה למחוק את הרישום המשטרתי הקיים ביחס לתיק. המשמעות היא שמידע זה לא יופיע עוד ברשומות המשטרה, ולא יוכל לשמש עוד כנגד האדם במסגרת הליכים עתידיים, בדיקות סיווג או רקע, או במסגרת פניות מגורמים ציבוריים או ביטחוניים.

במקרים שבהם הבקשה נדחית – ניתן לבחון אפשרות של עתירה מנהלית, במיוחד כאשר העילה המקורית נקבעה בניגוד להנחיות או בלא כל הצדקה עניינית.

ההשלכות של רישום משטרתי שלא נמחק:

רישום משטרתי, גם אם אינו שקול לרישום פלילי ואינו מופיע בתעודת יושר, עלול לשאת עימו השלכות משמעותיות – ולעיתים אף מרחיקות לכת – על עתידו של אדם. אף שמדובר ברישום שאינו גלוי לציבור הרחב, ואינו נגיש לכל גורם שלטוני, הוא נשמר במערכות הפנימיות של המשטרה לאורך שנים, ועשוי להשפיע על החלטות קריטיות בעת חקירות נוספות, הליכי רישוי, סיווג ביטחוני או תהליכי קבלה לתפקידים רגישים.

כוחו של הרישום המשטרתי נעוץ בכך שהוא אינו עומד לביקורת שיפוטית או ציבורית שוטפת, אך עדיין עשוי לשמש – בפועל – נגד האדם שהוזכר בו, גם אם מעולם לא הורשע, ואף אם לא בוצעה בעניינו חקירה ראויה.

להלן כמה מההשלכות המרכזיות של רישום משטרתי פעיל:

1. פגיעה בתעסוקה ובהזדמנויות תעסוקתיות

למרות שתעודת יושר אינה כוללת רישום משטרתי, במשרות הדורשות סיווג ביטחוני, תפקידים ציבוריים, רישוי מקצועי או עבודה עם אוכלוסיות מוחלשות – רשויות וגופים מורשים עשויים לקבל גישה לרישום. די ברישום בודד, גם מתיק שנסגר, כדי לגרום לפסילת מועמדות או להכתים את תדמיתו של אדם בעיני מעסיקים.

2. מניעה של רישוי – נשק, רכב ציבורי, חינוך, אימוץ

רישום משטרתי פעיל עשוי לשמש עילה לסירוב במתן רישיון – בין אם מדובר ברישיון לנשיאת נשק, רישיון הוראה, רישיון להפעלת עסק רגיש או אפילו כשירות לאימוץ. ההחלטות מתקבלות לא פעם על בסיס התרשמות כללית מהאדם, כאשר עצם קיומו של רישום, אף מתיק שנסגר, נתפס כ"סימן אזהרה".

3. שיקול לחומרה בחקירות עתידיות

במקרה של פתיחה בחקירה חדשה, או מעורבות עתידית באירוע פלילי כלשהו, עשוי הרישום המשטרתי הקודם לשמש את החוקרים כטיעון לחיזוק החשד או כבסיס לפעולות אכיפה מחמירות יותר.

4. השפעה במישור המנהלי והביטחוני

גופים כמו שירות הביטחון הכללי, רשות שדות התעופה, אגף הביטחון במשרד הביטחון ורשויות הגירה – עשויים לעשות שימוש ברישום משטרתי לצורך סינון ביטחוני, מניעת כניסה או עיכוב מעבר גבולות, גם מבלי שהאדם יידע על כך או יקבל אפשרות להתמודד עם המידע.

5. פגיעה בשם הטוב ובתחושת הצדק

מעבר להשלכות המעשיות, יש ברישום המשטרתי משום פגיעה ממשית בכבוד האדם, בזכות לשם טוב ובתחושת החפות. אדם שמעולם לא הורשע, ולעיתים אף לא נחקר כראוי, עלול לשאת עימו כתם תיעודי לאורך שנים – כתם שאינו עומד לביקורת ציבורית, אך עשוי להשפיע בדרכים סמויות וקשות.

ליווי משפטי מקצועי, מדויק ובלתי מתפשר מהשנייה הראשונה, איננו פריבילגיה – אלא חומת ההגנה הראשונה והחשובה ביותר.

מחיקת רישום משטרתי – הדרכים וההליך

רישום משטרתי, על אף שאינו שקול לרישום פלילי ואינו מופיע בתעודת יושר, עשוי ללוות את האדם לאורך שנים ולהשפיע על תחומים מהותיים בחייו. עם זאת, החוק מכיר באפשרות למחיקת רישום זה – וזאת באחת משתי דרכים עיקריות:

1. שינוי עילת סגירה לעילת "היעדר אשמה פלילית":

כפי שהוסבר בפרקים הקודמים, עילה זו היא היחידה המובילה למחיקה מיידית של הרישום המשטרתי. כאשר תיק נסגר בעילה אחרת – כגון "חוסר ראיות" או "נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין" – ניתן להגיש בקשה מנומקת לשינוי עילת הסגירה, בהתאם לנסיבות ולתשתית הראייתית בתיק. שינוי העילה ל"היעדר אשמה" יוביל למחיקה מלאה של פרטי התיק ממערכות המשטרה.

2. בקשה לביטול רישום משטרתי לפי החוק והתקנות:

חלופה נוספת היא הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי בהתאם לתקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (אמות מידה לביטול רישומי משטרה), התשס"ט–2009. בהתאם לדין, כל אדם רשאי לפנות למטה הארצי במשטרת ישראל בבקשה לבטל רישום של תיקים סגורים, ובלבד שמתקיימים תנאי סף מסוימים.

המשפט הישראלי מבחין בין שני מסלולים עיקריים לביטול רישומים משטרתיים: האחד – ביטול אוטומטי, והשני – בקשה יזומה לביטול רישום, אשר מצריכה עמידה בתנאים מהותיים נוספים.

(א) ביטול אוטומטי של רישום משטרתי:

החוק והתקנות קובעים כי בתיקים שאינם בגדר עבירות פשע – קרי, תיקים שנסגרו בעבירות מסוג עוון בלבד – ניתן לבטל את הרישום באופן אוטומטי, ובלבד שחלף פרק זמן מינימלי מאז מועד ביצוע העבירה, כמפורט להלן:

• לגבי בגירים ⇐ 7 שנים ממועד ביצוע העבירה;
• לגבי קטינים ⇐ 5 שנים ממועד ביצוע העבירה.

עם זאת, הגורם המוסמך רשאי להורות שלא למחוק את הרישום גם לאחר חלוף התקופה – וזאת, בין היתר, במקרים שבהם:

• קיים רישום משטרתי נוסף או פרט רישום פלילי שטרם נמחקה.
• בוצעה מחיקה קודמת של רישום אחר במהלך התקופה הנדרשת למחיקה אוטומטית.

ראוי להדגיש כי בפועל, גם כאשר מדובר ברישום יחיד, שחלפה לגביו תקופת הזמן הנדרשת, המשטרה לא תמיד פועלת באופן יזום למחיקתו – ולכן נדרש פעמים רבות פנייה מסודרת על-ידי עורך דין פלילי, אשר יציין את התקיימות התנאים, יפנה לגורם המוסמך, וידרוש את המחיקה בהתאם לזכות הקבועה בדין.

(ב) בקשה יזומה לביטול רישום משטרתי (שאינו אוטומטי):

כאשר מדובר בעבירות מסוג פשע, או כאשר תנאי המחיקה האוטומטית אינם מתקיימים (למשל: לא חלף פרק הזמן הדרוש, או קיימים רישומים נוספים) – יש להגיש בקשה יזומה לביטול רישום, בהתאם לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים והתקנות הנלוות לו.

במסלול זה, על המבקש להוכיח לא רק את חלוף הזמן, אלא גם עמידה באמות מידה מהותיות, ובהן:

• חומרת העבירה ונסיבותיה;

• היעדר פגיעה ממשית באדם או ברכוש;

• נסיבות אישיות, שיקומייות ותפקודיות של האדם;

• היעדר תיקים פתוחים נוספים או רישום פלילי פעיל.

בקשה מסוג זה מוגשת בכתב לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה או לקצין שהוסמך לכך, ומלווה לרוב בטיעונים משפטיים, מסמכים תומכים והמלצות – כל אלו מסייעים לבסס את הטיעון שלפיו המשך קיומו של הרישום אינו משרת עוד אינטרס ציבורי, ועלול לגרום לפגיעה בלתי מוצדקת בפרט.

מדוע חשוב לפעול באמצעות עורך דין פלילי?

הליך של שינוי עילת סגירה או מחיקת רישום משטרתי נתפס לעיתים, בטעות, כהליך טכני ופשוט. בפועל, מדובר בהליך משפטי מהותי ומורכב, אשר דורש ידע מדויק בדין, היכרות עם נהלי המשטרה, הבנה עמוקה של שיקול הדעת המנהלי – ויכולת לשכנע את הגורם המוסמך לפעול בניגוד להחלטה קודמת שניתנה בתיק.

כדי להביא לשינוי עילת סגירה שנקבעה בעבר (למשל, מחוסר ראיות ל"היעדר אשמה"), על המבקש להראות כי עילת הסגירה שנבחרה אינה תואמת את נסיבות המקרה בפועל, או שנפל פגם מהותי באופן ניהול החקירה. מקרים נפוצים כוללים: אי-ביצוע פעולות חקירה רלוונטיות, תלונת שווא מובהקת, או העדר כל זיקה ראייתית בין החשוד לעבירה. ניסוח פנייה שכזו מחייב טיעון משפטי מדויק והצגת אסמכתאות תומכות – לרוב באמצעות ניתוח של חומר החקירה עצמו. עורך דין פלילי מנוסה ידע ידע לנסח את הבקשה באופן המדגיש את הפער בין עילת הסגירה שנקבעה לבין התשתית הראייתית בפועל, לחשוף כשלים או מחדלים שנפלו בניהול החקירה, ולשכנע את הגורם המוסמך לשוב ולבחון את ההחלטה על רקע הנתונים המלאים.

גם כדי להביא לביטול רישום משטרתי – נדרש עורך דין שיפנה, יידע את המשטרה על זכותו לביטול הרישום, וידרוש להפעיל את הסמכות בהתאם לחוק ולתקנות. עורך דין פלילי ממלא כאן תפקיד קריטי: הוא בוחן האם מתקיימים התנאים, מאתר את הרישום, מגיש בקשה מסודרת – ודואג לפיקוח על מענה בזמן. כאשר מוגשת בקשה יזומה למחיקת רישום משטרתי (שאינו אוטומטי), הדבר חשוב שבעתיים. נדרש להציג לא רק עמידה בתנאים הפורמליים, אלא גם ראיות לנסיבות מקלות, מסמכים אישיים, המלצות, שיקום ועוד. עורך דין פלילי יודע לאגד את החומרים, לבנות טיעון מגובש, ולהביא את הסיפור האישי של המבקש באופן שמדבר בשפת המערכת.

לסיכום, הליכים של מחיקת רישום או שינוי עילת סגירה אינם טפסים פורמליים – אלא הליכים משפטיים רגישים, שלעיתים משפיעים על עתידו של אדם לאורך שנים. ליווי מקצועי של עורך דין פלילי מנוסה אינו מותרות, אלא הכרח ממשי לשם שמירה על זכויות, ניקוי שמו של אדם, ומיצוי האפשרות למחוק את הרישום לחלוטין.

דוגמאות מהשטח: איך ייעוץ משפטי נכון עצר התדרדרות מיותרת

מקרה א': תיק המתה שנסגר מחוסר אשמה

צעיר בן 22, לוחם לשעבר בצה"ל, נקלע לסיטואציה מסכנת חיים במהלך פגישה לילית ביפו עם מספר צעירים מהמגזר הערבי, לצורך מכירת רובה מסוג אירסופט. תוך זמן קצר הידרדר המפגש לאירוע אלים, שבמהלכו – לנוכח סכנה ממשית – שלף הצעיר את אקדחו האישי, שנישא ברישיון כחוק, וירה לעבר אחד המעורבים. הירי גרם למותו של הצעיר – והלקוח נעצר מיד בחשד לביצוע עבירת רצח.
בזכות ההתערבות המשפטית המקצועית והמהירה, שכללה גיבוש גרסה מלאה, איסוף ראשוני של נתונים מהשטח והצפת טענת ההגנה העצמית – בית המשפט התרשם מקו ההגנה, והמשטרה נאלצה לשחרר את הצעיר ממעצר לאחר 12 שעות בלבד, והתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות. עו"ד שיר אהרונסון פעלה לשינוי עילת הסגירה – על בסיס חולשת הראיות והנסיבות הברורות לפעולה מתוך הגנה עצמית. הבקשה התקבלה, עילת הסגירה שונתה ל"היעדר אשמה פלילית", והתיק נגנז ונמחק לחלוטין מהמרשם המשטרתי.

מקרה ב': שלושה רישומים שנמחקו מהמרשם המשטרתי

אדם פנה למשרדה של עו"ד שיר אהרונסון כשהוא נושא שלושה רישומים משטרתיים נפרדים – האחד בגין חשד לאיומים, השני בגין תקיפת שוטר, והשלישי בגין תקיפת בת זוג. אף אחד מהתיקים לא הבשיל לכדי כתב אישום, וכל אחד מהם נסגר בעילה אחרת. שלושת התיקים המשיכו להופיע במרשם המשטרתי  – ופגעו באופן ממשי ביכולתו להמשיך ולשרת במסגרת שירות המילואים וכן במעמדו האישי והתעסוקתי. עו"ד אהרונסון זימנה את מלוא חומרי החקירה, עיינה בהם בקפדנות, וביצעה ניתוח משפטי מעמיק של נסיבות כל מקרה לגופו – תוך זיהוי כשלים ראייתיים ומחדלי חקירה מהותיים. על בסיס ממצאים אלה, הוגשו שלוש בקשות נפרדות לשינוי עילת הסגירה לעילת "היעדר אשמה פלילית" – כל אחת מהן מנומקת ומגובה במסמכים רלוונטיים. כל שלוש הבקשות התקבלו במלואן, ובסיומן נמחקו כלל הרישומים מן המרשם המשטרתי. כתוצאה מההליך, אותו אדם – שבעבר נשא רישום פוגעני ומכביד – נחשב כיום לאדם נורמטיבי לכל דבר ועניין, כאשר המרשם המשטרתי שלו נקי לחלוטין. הוא שב לשרת בצה"ל במסגרת שירות המילואים, ונחסכו ממנו השלכות פוטנציאליות נוספות, ובהן שלילת רישיון, מניעת קבלה למשרות רגישות, או פסילה בהליכי סיווג ביטחוני.

מקרה ג': חשד לשוחד – חוקר פרטי שניצל בזכות שינוי עילת סגירה

חוקר פרטי ותיק ובעל מוניטין רב מצא את עצמו נחקר בחשד למעורבות בעבירה חמורה של מתן שוחד לחוקרי משטרה – לכאורה לצורך קבלת מידע פנימי או טובות הנאה במסגרת עבודתו. על אף שמעולם לא הוגש נגדו כתב אישום, החשד כשלעצמו הטיל צל כבד על שמו המקצוע ועל המוניטין שבנה במשך שנים.

החקירה נוהלה במשך תקופה ארוכה, ולבסוף הוחלט לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות, מבלי שהוגש כתב אישום. ואולם, חרף הסגירה, הרישום המשטרתי נותר בעינו, והוביל לכך שוועדת הרישוי לחוקרים פרטיים זימנה אותו לשימוע ועלתה דרישה לבחון את כשירותו להמשיך ולעסוק במקצוע – דבר שהיה עלול להוביל להפקעת רישיונו ולפגיעה בלתי הפיכה בפרנסתו, במעמדו המקצועי ובשמו הטוב.

עו"ד שיר אהרונסון, שייצגה את החוקר, בחנה לעומק את חומרי החקירה, חשפה כשלים ראייתיים מהותיים, והכינה בקשה משפטית מפורטת לשינוי עילת הסגירה ל"היעדר אשמה פלילית" – תוך הדגשת היעדר התשתית הראייתית והפער בין מה שיוחס לחשוד לבין התנהלותו בפועל.  הבקשה התקבלה במלואה, עילת הסגירה שונתה ל"היעדר אשמה", והרישום נמחק. בעקבות זאת הופסק ההליך מול הוועדה, רישיונו של החוקר נשמר, ושמו טוהר באופן מלא. בכך הצליחה עו"ד אהרונסון לא רק למחוק את הרישום, אלא להציל בפועל את הקריירה של אדם שנמצא בסכנה ממשית לאובדן פרנסתו – על לא עוול בכפו.

מקרים אלו מדגימים כיצד עבודה יסודית, ממוקדת ומבוססת משפטית יכולה להביא למחיקה מלאה של רישומים שנראים לכאורה שוליים – אך בפועל מטילים צל ארוך על חייו של אדם.

סיכום 

מאמר זה עסק בהיבטים השונים של רישום משטרתי – הגדרתו ומעמדו המשפטי, ההבחנה בינו לבין רישום פלילי והשלכותיו האפשריות על חיי הפרט – על תעסוקה, רישוי, הליכים מנהליים, חקירות עתידיות ואף על שמו הטוב של אדם.

הוסברו הדרכים האפשריות למחיקת רישום: האחת, באמצעות שינוי עילת הסגירה לעילת "היעדר אשמה פלילית", והשנייה, באמצעות בקשה לביטול רישום לפי החוק והתקנות, לרבות התנאים למחיקה אוטומטית כאשר מדובר בעבירות קלות שחלף זמן מסוים מאז התרחשותן. עוד הובהר כי גם כאשר מתקיימים התנאים למחיקה, בפועל – המשטרה אינה יוזמת את ההליך, ולעיתים נותר הרישום על כנו חרף העובדה שהיה אמור להימחק זה מכבר. במקרים אחרים, דוחה המשטרה בקשות למחיקה בנימוקים טכניים או פורמליים. לפיכך, נדרשת פנייה מקצועית, מדויקת ומנומקת – המלווה לעיתים גם באסמכתאות, ראיות תומכות או חוות דעת – כדי להבטיח שהרישום אכן יימחק ולא יוסיף לפגוע באדם.

לכן, כל אדם שנושא עמו רישום משטרתי – גם אם התיק נגדו נסגר – ראוי שיבחן את האפשרות למחוק אותו. ליווי של עורך דין פלילי מנוסה, המכיר את ההליכים, את הדרישות ואת שיקול הדעת של המשטרה, הוא לעיתים תנאי הכרחי להצלחת ההליך. התנהלות נכונה ומקצועית בשלב זה יכולה למנוע פגיעה ארוכת טווח בעתיד, ולנקות את שמכם באופן מלא.