חופשות אסירים הן מן הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר במערכת המשפט הפלילי, שכן נוגעות בלב הדילמה שבין הענשת העבריין לבין שיקומו. מדובר בהחלטה השוקלת לא רק את טובת האסיר, אלא גם את האינטרס הציבורי הרחב, את תחושת הצדק של קורבנות העבירה ואת בטחון הציבור.

חשוב להבהיר כי חופשה מן הכלא אינה זכות מוקנית על פי דין, אלא טובת הנאה הניתנת לאסירים על פי שיקול דעתם של גורמי שב"ס, ורק בהתקיים תנאים מוגדרים ומצטברים. העובדה שאסיר מרצה את עונשו – אף בשליש מתקופת מאסרו – אינה מקנה לו כשלעצמה את הזכות לצאת לחופשה. כל בקשה נבחנת לגופה, תוך בחינה קפדנית של פרמטרים רבים: מהות העבירה, חומרתה, משך המאסר, התנהגות האסיר לאורך זמן, חוות דעת טיפוליות והערכת רמת המסוכנות הנשקפת ממנו.

חשוב להבהיר כי חופשה מן הכלא אינה זכות מוקנית על פי דין, אלא טובת הנאה הניתנת לאסירים על פי שיקול דעתם של גורמי שב"ס, ורק בהתקיים תנאים מוגדרים ומצטברים. העובדה שאסיר מרצה את עונשו – אף בשליש מתקופת מאסרו – אינה מקנה לו כשלעצמה את הזכות לצאת לחופשה. כל בקשה נבחנת לגופה, תוך בחינה קפדנית של פרמטרים רבים: מהות העבירה, חומרתה, משך המאסר, התנהגות האסיר לאורך זמן, חוות דעת טיפוליות והערכת רמת המסוכנות הנשקפת ממנו.
חשוב להבהיר כי חופשה מן הכלא אינה זכות מוקנית על פי דין, אלא טובת הנאה הניתנת לאסירים על פי שיקול דעתם של גורמי שב"ס, ורק בהתקיים תנאים מוגדרים ומצטברים. העובדה שאסיר מרצה את עונשו – אף בשליש מתקופת מאסרו – אינה מקנה לו כשלעצמה את הזכות לצאת לחופשה. כל בקשה נבחנת לגופה, תוך בחינה קפדנית של פרמטרים רבים: מהות העבירה, חומרתה, משך המאסר, התנהגות האסיר לאורך זמן, חוות דעת טיפוליות והערכת רמת המסוכנות הנשקפת ממנו.
.

מעבר לדרישות הפורמליות, יש להבין כי קיימות קטגוריות של עבירות אשר מהוות חסם משמעותי לאישור חופשה – ובראשן עבירות אלימות חמורות, עבירות מין, ועבירות שחיתות ציבורית. במקרים אלה, אף אם האסיר עומד בכל התנאים הבסיסיים, רשאים גורמי שב"ס לדחות את הבקשה מטעמים של מסוכנות, סיכון לאי שיבה מהחופשה, מידע מודיעיני רלוונטי או שיקולים מערכתיים-מדיניים. כלומר, גם אם אסיר עמד בכל הדרישות הבסיסיות, עדיין קיימת אפשרות שיקבל סירוב בשל שיקולים מערכתיים, מדיניים או ביטחוניים.

.

בנסיבות אלה, ברי כי ישנה חשיבות עליונה לליווי משפטי קפדני וזהיר בעת הגשת בקשה לחופשה. עורך דין פלילי הבקיא בתחום ידע להציג את הנתונים הנכונים, להבליט את ההיבטים השיקומיים ולהתמודד עם טענות בדבר מסוכנות או מידע שלילי, גם כאשר אלו אינם מגובים בתשתית ראייתית מוצקה.

.

משרדה של עו"ד שיר אהרונסון מלווה אסירים ובני משפחותיהם בהליכי חופשה, תוך גיבוש אסטרטגיה משפטית מדויקת, הצגת טיעונים מבוססים והפעלה של כלים משפטיים מתקדמים – במטרה לקדם את זכויות האסיר במסגרת גבולות החוק.

.

הקריטריונים הכלליים לקבלת חופשה

כדי להבין באילו נסיבות עשוי אסיר לצאת לחופשה מן הכלא, יש להכיר את מכלול הקריטריונים הקובעים את הזכאות לכך. בניגוד לדעה הרווחת, חופשות אסירים אינן מוענקות באופן אוטומטי – גם לא לאחר ריצוי תקופה ניכרת מן המאסר. התנאי הראשוני והבסיסי ביותר הוא ריצוי של לפחות רבע מתקופת המאסר בפועל. ואולם, מדובר בתנאי סף טכני בלבד – העמידה בו אינה מקנה זכות לחופשה, אלא רק מאפשרת את פתיחת שער הבחינה לגופה – כשלאחר מכן יש צורך לבחון שורה ארוכה של שיקולים נוספים.
.

שיקול מרכזי נוסף הוא התנהלותו של האסיר בין כותלי בית הסוהר. שב"ס עוקב אחר מידת המשמעת שמפגין האסיר לאורך זמן, עמידתו בנהלים הפנימיים והשתלבותו במסגרות שיקומיות וטיפוליות. אסיר שמצאוהו מתאים למסלול טיפולי – נדרש לקחת בו חלק פעיל בפועל, ולעיתים נדרש אף להסכים לבדיקות שתן תקופתיות. דרישות אלו אינן בגדר דרישות פורמליות בלבד, אלא משקפות מדדים מהותיים לשיקוף תהליך של שינוי אישי והתנתקות מדפוסי התנהגות עברייניים.
.

לצד זאת, סוג העבירה שבה הורשע האסיר משפיע השפעה ישירה על סיכויי קבלת החופשה. לדוגמה, עבירות אלימות חמורות או עבירות שוחד בהיקף ציבורי נרחב או עבירות מין – מעוררים בדרך כלל זהירות יתר מצד הרשויות, ונדרשת בעניינן בחינה מחמירה. במקרים אלה תיתכן דרישה לקבלת חוות דעת מוועדת אלמ"ב או חוות דעת מסוכנות מסוכנות או מקצין מודיעין, ולעיתים אף נדרשת מעורבותו הישירה של נציב שירות בתי הסוהר.

.

שיקול נוסף, אשר לו משקל לא מבוטל, נוגע ליציבות החיצונית של האסיר: האם קיימת מסגרת משפחתית תומכת? האם יש לו מקום מגורים מוסדר אליו יוכל לצאת? והאם ניתן לסמוך עליו כי ישוב לבית הסוהר בתום החופשה, כנדרש? שאלות אלה נבחנות בקפדנות, כחלק ממערך ההערכה הכולל.

למעשה, כל קריטריון – טכני, אישי, מוסדי או מערכתי – הוא חוליה בשרשרת שיקולים מורכבת, ורק שקלול כולל של הנסיבות יכריע אם תאושר החופשה. לפיכך, נודעת חשיבות רבה לליווי משפטי מקצועי, המותאם לנסיבותיו הייחודיות של כל מקרה ומקרה. משרד עורכת הדין שיר אהרונסון מלווה אסירים ובני משפחותיהם בהגשת בקשות לחופשה, תוך הקפדה על הצגת מסכת נתונים מלאה, הדגשת השיקולים הרלוונטיים וניהול נכון של ההליך – במטרה למקסם את סיכויי האישור.

.

.

השפעת סיווג האסיר על זכאותו לצאת לחופשה

אחד הגורמים המרכזיים והמכריעים בקביעת זכאותו של אסיר לצאת לחופשה הוא סיווגו הפנימי במערכת שירות בתי הסוהר. מדובר במנגנון דירוג מובנה, המחלק את האסירים לשלוש קטגוריות עיקריות – כאשר כל אחת מהן משקפת רמת מסוכנות שונה, וגוררת השלכות מעשיות שונות באשר לאפשרות יציאה לחופשה. מערך הסיווג אינו עוסק רק בחומרת העבירה בה הורשע האסיר, אלא בוחן את המסוכנות האישית הנשקפת ממנו, את רמת האיום על שלום הציבור, ואת היכולת לפקח עליו מחוץ לכותלי בית הסוהר במהלך תקופת השחרור הזמני.

.

הקטגוריה הראשונה – קטגוריה א' – כוללת אסירים המסווגים כמסוכנים במיוחד. קטגוריה זו מאגדת, בין היתר, אסירים ביטחוניים ואסירים שהוערכה לגביהם מסוכנות גבוהה לחברה. ככלל, אסירים השייכים לקטגוריה זו אינם זכאים לצאת לחופשות כלל. עם זאת, נציב שירות בתי הסוהר מוסמך לאשר חופשה חד-פעמית במקרים חריגים ויוצאי דופן – לרוב מטעמים הומניטריים מובהקים, כגון השתתפות בהלוויה של קרוב מדרגה ראשונה או צורך רפואי דחוף אשר אינו ניתן למענה בתוך המתקן.

.

הקטגוריה השנייה – קטגוריה ב/1 – מתייחסת לאסירים שרמת המסוכנות המיוחסת להם נמוכה יותר, אך עדיין נדרשת בחינה פרטנית ומוקפדת של נסיבותיהם. חופשה עבור אסירים מקטגוריה זו דורשת קבלת אישור של קצין המודיעין ושל גורמי אגף המודיעין בשב"ס, לעיתים תוך הסתמכות על מידע מודיעיני עדכני, הערכות מסוכנות, וחוות דעת טיפוליות. מדובר בהליך בירוקרטי מורכב ולעיתים ממושך, המחייב הכנה מוקדמת ומעקב מקצועי.

.

הקטגוריה השלישית – קטגוריה ב/2 – היא הפתוחה ביותר, ומיועדת לאסירים שמסווגים כבעלי מסוכנות נמוכה מאוד, ואשר עמדו בתנאי הסף לחופשה. לרוב מדובר באסירים שהורשעו בעבירות שאינן חמורות במיוחד – דוגמת עבירות רכוש, ולעיתים אף עבירות שוחד שבוצעו בנסיבות קלות יחסית וללא רכיב של מסוכנות פיזית או ציבורית. עבור אסירים אלה, האפשרות לקבלת חופשה היא ריאלית יותר, במיוחד כאשר הבקשה מוגשת בליווי משפטי מוקפד, בצירוף מסגרת תמיכה חיצונית סדורה.

.

סיווגו של האסיר משפיע אפוא באופן ישיר, ולעיתים מכריע, על היכולת לממש את זכותו או בקשתו לחופשה. לפיכך, נדרשת בחינה מקצועית מדוקדקת של תיק הסיווג, בשילוב בניית אסטרטגיה משפטית מותאמת מראש.

.

חופשות מיוחדות מטעמים הומניטריים

מעבר לחופשות השוטפות, המתבססות על קריטריונים מוסדיים סדורים, מאפשרת המערכת גם הענקה של חופשות מיוחדות – כלי ייחודי המגלם מידה של גמישות אנושית בתוך מסגרת חוקית מוקפדת. חופשה זו נועדה לתת מענה לנסיבות חריגות ואירועים בעלי משמעות רגשית עמוקה, גם כאשר האסיר אינו עומד בתנאי הסף של שגרת החופשות.

.

סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר מסמיך את השר לביטחון הפנים, בהמלצת נציב שירות בתי הסוהר, לאשר חופשה חריגה בת עד 96 שעות, כאשר מתקיים "טעם מיוחד" המצדיק זאת. בשונה מחופשה רגילה – אין דרישה מוקדמת לריצוי רבע מתקופת המאסר, לסיווג מקל או להיעדר מסוכנות מובהקת, וההכרעה מבוססת בראש ובראשונה על הקשר נסיבתי יוצא דופן בעל ממד הומניטרי ברור.

.

הנסיבות המזכות כוללות, בין היתר, השתתפות באירועי חיים מהותיים של בני משפחה מדרגה ראשונה: נישואין (של האסיר עצמו, ילדיו או אחיו), לידה, בר/בת מצווה של ילדיו, פדיון הבן, אשפוז רפואי של הורה או ילד, מוות או הלוויה של קרוב מדרגה ראשונה – ואף טיפולים רפואיים דחופים שלא ניתן לבצע בתוך כתלי המתקן. כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים נדרש להציג תיעוד רפואי, אסמכתאות רשמיות או המלצות מקצועיות מגורמי הטיפול והפיקוח.

.

הליך קבלת ההחלטה כרוך בהערכה מצטברת של מספר גורמים: קצין המודיעין, שירות המודיעין של שב"ס, ולעיתים גם ועדת מסוכנות. אף אסירים המסווגים בקטגוריה א' – אשר ככלל אינם זכאים לחופשות – עשויים, בנסיבות חריגות, לקבל חופשה מיוחדת, בכפוף לשיקול דעת השר ולשיקולים ביטחוניים נלווים. במקרים כאלה, ייתכן ויידרש ליווי אבטחתי הדוק לאורך כל תקופת השחרור הזמני.

.

לנוכח מורכבות ההליך, הרגישות הגבוהה של הבקשה והצורך להציג טיעון חד ומגובש – מתבקש טיפול משפטי מדויק, הבקיא ברזי הנהלים והפסיקה הרלוונטית. משרד עורכת הדין שיר אהרונסון מתמחה בליווי בקשות לחופשות מיוחדות, ומעניק ייצוג מקצועי בהתנהלות מול שב"ס, נציב בתי הסוהר והגורמים המוסמכים – במטרה להבטיח מיצוי של ההזדמנות ההומניטרית גם בתוך מסגרות הדוקות של הדין והביטחון.

.

התמודדות עם סירוב לבקשת חופשה – כיצד ניתן לפעול?

קבלת הודעת סירוב לבקשת חופשה עשויה לעורר תחושות קשות של אכזבה, תסכול ולעיתים אף ייאוש – הן מצד האסיר והן מצד בני משפחתו. ואולם, חשוב להדגיש כי סירוב אינו סוף פסוק. לעיתים קרובות מדובר בהחלטה שניתן להשיג עליה, לערער או לעתור כנגדה – בייחוד כאשר היא לוקה בפגם מהותי או כאשר לא מוצו כלל האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות האסיר.

.

הצעד הראשון בהתמודדות הוא איתור נימוק הדחייה. האם הסירוב נסמך על שיקול טכני (כגון חוסר מסמך, עיכוב בירוקרטי או טעות בפרטים)? האם הוא נובע מהערכת מסוכנות או מהתייחסות לעבר פלילי חמור? האם הוזכר מקור מודיעיני חסוי? לכל עילה יש דרך התמודדות שונה, ולעיתים עצם העלאת טיעון ענייני, בצירוף השלמת מידע או תיעוד רלוונטי, עשוי להוביל לעיון מחודש בבקשה.

.

במישור הפורמלי, ניתן להגיש ערר פנימי במסגרת שב"ס, ולעיתים אף להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, בטענה להחלטה בלתי סבירה, מפלה או כזו שאינה עומדת באמות המידה של המנהל התקין. ההלכה הפסוקה בישראל קובעת כי גם כאשר מדובר ב"טובת הנאה" ולא בזכות מוקנית, חלה על הרשות חובה לפעול בהגינות, בשקיפות ובאופן שוויוני, תוך שקילת מלוא הנתונים והצגת נימוקים סבירים.

.

במקרים לא מעטים, סירוב הבקשה מבוסס על מידע מודיעיני חסוי – מה שעלול להקשות על ההתמודדות המשפטית. ואולם, גם בנסיבות אלה ניתן לטעון לפגיעה לא מידתית בזכות לחופש או בזכות לשיקום, ולעיתים ניתן לבקש חשיפה חלקית של המידע, או ביקורת שיפוטית עליו במסגרת הליך סגור. חשוב לזכור: עצם קיומו של מידע שלילי בעברו של האסיר – אינו מהווה בהכרח עילה מספקת לסירוב קבוע, במיוחד כאשר מדובר באסיר שהוכיח שינוי, שיקום והתנהלות ללא דופי לאורך זמן.
כך, לדוגמה, גם אסיר שהורשע בעבר בעבירות חמורות כמו עבירות שוחד או עבירות אלימות עשוי – לאחר תקופה ממושכת של התנהגות טובה, שיקום והעדר מידע שלילי – להוכיח כי הוא ראוי לבחינה מחודשת של הבקשה.

.

בניית בקשה מחודשת, הכוללת תצהירים אישיים, המלצות משירותי שיקום, חוות דעת פסיכולוגיות או טיפוליות ומסמכים עדכניים – עשויה להטות את הכף. לעיתים, ההבדל בין סירוב לאישור טמון בניסוח המשפטי המדויק, בעיתוי הפנייה וביכולת להציג את הנתונים באור הנכון.

.

לשם כך, נדרש ייצוג משפטי מקצועי, מעמיק ובלתי מתפשר – כזה המכיר היטב את מנגנוני שב"ס, את שיקול הדעת המנהלי ואת הכלים המשפטיים לביקורתו. משרדה של עו"ד שיר אהרונסון מתמחה בליווי אסירים בהתמודדות עם סירובים, בניהול עררים ועתירות, ובגיבוש אסטרטגיה ממוקדת להשגת התוצאה האופטימלית – גם כשהמערכת משדרת סירוב ראשוני.

שאלות נפוצות בנושא חופשות אסירים

הנושא של חופשות אסירים מעורר שאלות רבות – הן מצד אסירים עצמם, הן מצד בני משפחותיהם ולעיתים אף מצד הציבור הרחב. להלן מענה מקצועי לשאלות הנפוצות ביותר בתחום, על בסיס הדין הקיים, נהלי שירות בתי הסוהר ופסיקת בתי המשפט:

.

❓ האם כל אסיר זכאי לצאת לחופשה?
.

לא. בניגוד למה שרבים נוטים לחשוב, חופשת אסיר איננה זכות מוקנית, אלא טובת הנאה מנהלית שמוענקת לפי שיקול דעת שב"ס ובהתאם למכלול קריטריונים. התנאי הראשוני הוא ריצוי של לפחות רבע מתקופת המאסר בפועל – אך זהו תנאי סף בלבד. בנוסף, נשקלים פרמטרים כמו:

• התנהגות האסיר בכלא.

• סוג העבירה והשלכותיה.

• סיווג האסיר (א', ב/1 או ב/2).

• היעדר מידע מודיעיני שלילי.

• סיכויי הבריחה או המסוכנות לציבור.

כל בקשה נבחנת לגופה, וההחלטה מתקבלת רק לאחר שקלול כולל של מכלול הנתונים האישיים והמערכתיים.

.

❓ האם ניתן לאשר חופשה לאסיר שהורשע בעבירות חמורות?

.

כן – אך מדובר בהליך רגיש ומורכב יותר. אסירים שהורשעו בעבירות אלימות חמורות או בעבירות מין נבחנים ברף מחמיר יותר. שב"ס עשוי להציב דרישות נוספות כגון:

• חוות דעת מוועדת מסוכנות או וועדת אלמ"ב.

• אישור מודיעיני חיובי.

• קיום מסגרת משפחתית תומכת.

• חלוף זמן משמעותי ממועד ההרשעה.

במקרים חריגים, ייתכן כי יידרש גם אישור אישי מנציב שב"ס. עם זאת, גם אסיר שבעברו הרשעה חמורה עשוי לזכות בחופשה אם הוכיח תהליך שיקומי עמוק, התנהגות ללא דופי ונסיבות אישיות תומכות.

.

❓ מה ניתן לעשות במקרה של סירוב לבקשת חופשה?

.

סירוב – אינו סוף פסוק. קיימות מספר דרכי פעולה, בהתאם לנסיבות:

• הגשת ערר פנימי לשב"ס, כאשר מדובר בהחלטה שגויה, חסרת נימוק או שאינה עומדת בכללי המנהל התקין

• הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, בטענה להחלטה בלתי סבירה או מפלה

• בקשה לעיון מחדש – במיוחד כשחל שינוי בנסיבות או כאשר צורפו מסמכים חדשים

חשוב לבדוק לעומק מהו נימוק הדחייה, והאם הוא מבוסס על מידע מודיעיני, מסוכנות מוצהרת או שיקול טכני. משרד עורכת הדין שיר אהרונסון מתמחה בניתוח החלטות סירוב, זיהוי פגמים משפטיים, וגיבוש טיעון אפקטיבי לשינוי ההחלטה.

.

❓ האם חופשה מיוחדת מחייבת עמידה בכל התנאים הרגילים?

.

לא בהכרח. סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר מאפשר לשר לביטחון לאומי לאשר חופשה חריגה מטעמים הומניטריים – גם לאסירים שאינם עומדים בתנאים הכלליים. מדובר במקרים כגון:

• לידה או נישואין של בן משפחה מדרגה ראשונה.

• השתתפות בלוויה של הורה, אח/ות או ילד.

• טיפול רפואי דחוף שאינו ניתן במסגרת הכלא, וכו'.

הבקשות נבחנות לגופן, לעיתים נדרש תיעוד מלא והערכת גורמי מודיעין. גם אסירים מקטגוריה א' – אשר ככלל אינם זכאים לחופשות – עשויים לזכות בחופשה חריגה אם קיים טעם הומניטרי מובהק. הליך זה מחייב ייצוג משפטי מדויק.

.

❓ כל כמה זמן ניתן לצאת לחופשה, אם ניתנה זכאות?
.

אין כלל אחיד – אך קיימים נוהגים פנימיים. ככלל, אסירים מקטגוריה ב/2, אשר עומדים בתנאים הרלוונטיים ואינם מהווים סיכון, רשאים לצאת לחופשות מחזוריות – לרוב אחת למספר שבועות או חודשים, בהתאם להתנהלות ולמדיניות הכלא. משך החופשה נע בין 24 ל-96 שעות, וניתן לעתים להאריך אותה באישור מיוחד.

יש לקחת בחשבון ששיקולים כמו מידע מודיעיני שלילי, שינוי במצב הביטחוני או בעיות משמעת – עלולים לעכב חופשה שכבר אושרה, או לשבש את רצף היציאות.

.

❓ האם חייבים עורך דין כדי להגיש בקשה לחופשה?
.

מבחינה פורמלית – לא. בפועל – בהחלט מומלץ. הגשת בקשה יכולה להיעשות גם באופן עצמאי, אך ברוב המקרים נדרשת מיומנות משפטית כדי להציג את הבקשה בצורה אפקטיבית, לצרף את המסמכים הנכונים, להתמודד עם טענות שב"ס ולנהל ערר או עתירה אם נדרש. במיוחד כאשר קיימות נסיבות מסבכות – כמו מידע מודיעיני, הרשעה חמורה, סירוב קודם או צורך בחופשה מיוחדת – ייעוץ משפטי מקצועי יכול להכריע את הכף. משרדה של עו"ד שיר אהרונסון מעניק ליווי אישי, מקצועי ובלתי מתפשר בכל שלבי ההליך – מרגע הגשת הבקשה, דרך ניהול משא ומתן מול שב"ס, ועד לערר או עתירה משפטית במקרה הצורך.

.

סיכום – מה חשוב לדעת על חופשות אסירים

לאורך שנות עבודתי כעורכת דין פלילית, ליוויתי אסירים ובני משפחותיהם בהליכים הקשורים לבקשות לחופשה – הן במסגרת חופשות שגרתיות והן במקרים של חופשות מיוחדות מטעמים הומניטריים. מניסיוני, ברור לי מעל לכל ספק: חופשות אסירים אינן הליך טכני או מנהלתי גרידא, אלא זירה משפטית טעונה, המשלבת בתוכה שיקול דעת מנהלי, חוות דעת מודיעיניות, ולעיתים גם מדיניות עונשית שמושפעת מהשיח הציבורי.

.

חשוב להבין: חופשה איננה "זכות" במובנה המשפטי, אלא טובת הנאה מנהלית – וככזו, היא מחייבת תהליך מדויק, מושכל ואחראי. נדרשת בנייה מוקפדת של הבקשה, נתמכת במסמכים, תצהירים וחוות דעת טיפוליות או פסיכולוגיות, תוך הדגשת הממד האנושי, השיקומי והמשפטי. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באסירים שהורשעו בעבירות רגישות – כדוגמת אלימות קשה, עבירות מין או שחיתות ציבורית – שבעניינם נדרשת לעיתים התמודדות מול רף גבוה במיוחד של חשדנות, מסוכנות או מידע מודיעיני.

.

התמודדות עם סירוב לבקשה, חוות דעת שלילית מקצין מודיעין, או נימוקים עמומים מצד שב"ס – מחייבת הבנה עמוקה של הפסיקה, של נהלי שירות בתי הסוהר ושל נקודת המבט השיפוטית בעתירות מנהליות. אין "תבנית אחידה" ואין מקום לפתרונות גנריים – כל מקרה שונה, וכל אסיר מביא עמו סיפור חיים, נסיבות אישיות, ורקע משפטי ייחודי.

.

לכן, אם אתה או אדם הקרוב אליך מתמודדים עם סוגיית חופשות – בין אם בשלב הבקשה הראשונית, הערר או העתירה – אני מזמינה אותך לפנות אליי. משרדי מתמחה בליווי משפטי אסטרטגי ואישי של אסירים ובני משפחותיהם, מתוך שילוב של רגישות אנושית, בקיאות משפטית וניסיון מוכח בהתנהלות מול שב"ס ובתי המשפט. יחד נבחן את נסיבות המקרה לעומק, נבנה אסטרטגיה מדויקת – ונפעל בנחישות כדי שקולך יישמע, מתוך מחויבות אמיתית להוגנות, להקשבה ולצדק.

.