מהי חקירה באזהרה ומדוע היא כל כך משמעותית

תוכן עניינים

חקירה באזהרה מהווה אחד השלבים הקריטיים והרגישים ביותר בהליך הפלילי, והיא מהווה צומת מהותית, אשר עשויה להניע את ההליך הפלילי – ולעיתים אף להכריע את תוצאתו. הזמנה לחקירה באזהרה איננה פנייה תמימה "לצורך בירור" או "סיוע למשטרה", אלא הכרזה משפטית ברורה: מדובר בחשד לביצוע עבירה פלילית, והנחקר נתון כעת תחת סטטוס של חשוד, על כל המשתמע מכך. בנקודת זמן זו, כל אמירה, כל מחווה, ואף תגובה בלתי מודעת – עשויים לשמש כראיה מפלילה בהמשך ההליך. המשמעות היא דרמטית: מרגע זה, כל פעולה או מחדל של הנחקר נבחנים בזכוכית מגדלת, וההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת.

כמי שמלווה שנים ארוכות חשודים בתיקים פליליים – החל בעבירות רכוש וכלה בחשדות לעבירות חמורות במיוחד – אני יכולה לומר בוודאות: חקירה באזהרה אינה שלב טכני או שולי. זוהי סיטואציה חוקית מחייבת, המעוגנת בדין הפלילי, ונועדה ליידע את האדם בדבר מעמדו כחשוד ואת זכויותיו הבסיסיות, ובראשן – הזכות להיוועץ בעורך דין והזכות שלא להפליל את עצמו.

החקיקה בישראל מכירה בכך שחקירה, בעיקר כאשר היא מתבצעת תחת לחץ, מתח נפשי או הטחת ראיות מרובות – עלולה להוביל את הנחקר למסירת אמירות שיפגעו בו, לעיתים מבלי שיבין את משמעותן המשפטית המלאה. מכאן החשיבות העצומה של התנהלות זהירה ומושכלת כבר מן הרגע הראשון.

בין אם מדובר בחשד לעבירת רכוש, לעבירת מין, או לעבירה כלכלית – חקירה באזהרה היא צומת משמעותי, ולעיתים קריטית. כל צעד שנעשה משלב זה ואילך, מחייב שיקול דעת. החלטה בלתי זהירה עלולה לשנות את מהלך התיק כולו.

עם קבלת הזימון לחקירה – יש לעצור. לא למהר להשיב, לא לפעול לבד, ולא להניח ש"האמת תצא לאור מאליה". ההתנהלות הנכונה היא לפנות לייעוץ משפטי מוקדם, להבין את המצב לעומקו, ולגבש אסטרטגיה משפטית מתאימה בטרם החקירה

חקירה רגילה מול חקירה באזהרה – הבחנות משפטיות קריטיות

לא כל מי שנכנס לחדר החקירות נחשב לחשוד. לעיתים, אדם מזומן למסור עדות – כמי שמחזיק במידע אשר עשוי לשפוך אור על נסיבות האירוע. ההבחנה בין חקירה כעד לבין חקירה באזהרה אינה הבחנה טכנית – אלא מהותית, אשר יש בה כדי לקבוע את גבולות החקירה ואת תוקפן של האמירות הנמסרות במסגרתה.

כאשר אדם נחקר כעד, אין חובה להזהיר אותו לפני החקירה והוא אינו זכאי למכלול ההגנות העומדות לחשוד: עליו להשיב לשאלות מבלי שניתנת לו האפשרות להיוועץ בעורך דין, ומבלי שיובהר לו כי דבריו עשויים לשמש כנגדו. לעומת זאת, כאשר מתגבשת תשתית ראייתית ראשונית לכך שהוא עשוי להיות מעורב בביצוע עבירה, על המשטרה לעבור לחקירה באזהרה – כלומר, להבהיר לו במפורש את מעמדו כחשוד, לאפשר לו להתייעץ עם עורך דין, ולהעמידו על כך שכל אמרה מטעמו עשויה להוות ראיה מפלילה.

במקרים רבים, המעבר ממעמד של עד לחשוד אינו מבוצע באופן שקוף. לא אחת מתברר כי אדם נחקר בפועל כחשוד, מבלי שניתנה לו אזהרה, מבלי שהובהרו לו זכויותיו, ומבלי שעמד על הצורך לנקוט משנה זהירות בדבריו. התנהלות כזו אינה פגם טכני בלבד – אלא ליקוי מהותי הפוגע בליבת ההליך ההוגן. בהתאם לפסיקה, חקירה שנוהלה ללא אזהרה כדין עשויה להביא לפסילת האמירות שנמסרו במסגרתה, וזאת בשל הפגיעה בזכותו של החשוד לדעת את מעמדו ולהגן על עצמו בהתאם.

תפקידי כעורכת דין פלילית הוא לעמוד על המשמר, לוודא כי הבחנה זו נשמרת הלכה למעשה, ולפעול ככל שיידרש כדי להבטיח שמעמדך המשפטי יכובד, ושזכויותיך לא תירמסנה תוך כדי חקירה.

מתי חקירה הופכת לחקירה באזהרה – ומה זה אומר על מעמדך המשפטי

אחד הרגעים הקריטיים בהליך הפלילי הוא הנקודה שבה חקירה רגילה הופכת לחקירה באזהרה. זהו הרגע שבו מתברר כי אינך רק אדם שמוסר מידע – אלא מי שלגביו מתעורר חשד לביצוע עבירה. מבחינת החוק, זהו שינוי מעמד משמעותי. מבחינתך – זהו רגע שמחייב משנה זהירות.

האזהרה לא תמיד ניתנת בתחילת החקירה. לעיתים, היא תישמע רק בשלב מתקדם יותר – כאשר מתברר לחוקרים כי התשובות שאתה נותן, או אופן מעורבותך באירוע, עלולים לקשור אותך לעבירה. במקרים אחרים, יתכן שהחוקרים ידעו מלכתחילה שמדובר בחקירה של חשוד – אך בוחרים לעכב את מתן האזהרה בפועל. מדובר בפרקטיקה בעייתית, שעלולה לפגוע בזכויותיך באופן ממשי.

מרגע שהחקירה הופכת לחקירה באזהרה, אתה זכאי למלוא הזכויות הנתונות לחשוד. המשטרה מחויבת להודיע לך כי אתה נחקר באזהרה, להבהיר שכל דבר שתאמר עשוי לשמש ראיה נגדך, ולאפשר לך להיוועץ בעורך דין טרם המשך החקירה. כמו כן, עומדת לך הזכות לשקול האם לשתף פעולה – או לעשות שימוש בזכות השתיקה.

המעמד שלך משתנה באופן מובהק: לא עוד אדם ש"ייתכן שיש בידו מידע", אלא אדם שעשוי למצוא את עצמו כנאשם בבית המשפט. מכאן ואילך, כל מילה נבחנת, כל תגובה מתועדת, וכל שבריר אמירה עשוי לקבל פרשנות מרחיקת לכת.

כמי שמלווה נחקרים בדיוק ברגעים האלו – אני יכולה לומר בבירור: זה איננו הזמן לאלתורים. גם אם כוונותיך כנות, גם אם אינך רואה כל סיבה לדאגה וגם אם "אין לך מה להסתיר" – מדובר בשלב שבו כל תגובה לא זהירה או כל אמירה עשויה לקבוע את כיוון ההליך כולו.

כיצד נכון להתכונן לחקירה באזהרה – ומה לא לעשות לעולם

כשמגיע זימון לחקירה באזהרה, אין מקום להקל ראש או לדחות את ההיערכות. מרגע זה – כל צעד שלך, כל מילה שתיאמר, וכל פעולה שתינקט – עשויה להשפיע על עתידך המשפטי. דווקא בגלל שלעתים מדובר באנשים נורמטיביים לחלוטין, ללא עבר פלילי וללא הבנה מוקדמת בדין הפלילי – ההתנהלות הראשונית היא קריטית. והאמת הפשוטה היא: רוב האנשים לא באמת יודעים איך נכון להתנהג בחקירה, ומהם הקווים האדומים שאסור לחצות.

ההכנה האמיתית מתחילה הרבה לפני שאתה נכנס לחדר החקירות. בשלב הראשון – לא מדברים עם אף גורם משטרתי לפני התייעצות עם עורך דין. גם לא "רק לשאול שאלה", גם לא "כדי להבין מה זה". משטרת ישראל רשאית לתעד כל אינטראקציה, וכל אמירה תמימה – יכולה להתפרש כהודאה. חשוב להבין: החקירה מתחילה כבר מהשיחה הראשונה, לפעמים עוד לפני הכניסה הפורמלית לתחנה.

הטעות הנפוצה ביותר שאני פוגשת בחקירות באזהרה – היא תחושת הביטחון של "אני לא עשיתי כלום, אין לי מה להסתיר". זהו מנגנון טבעי, אך מסוכן. בחקירה, חוקרים מיומנים יודעים להוביל שיחה, להציב מלכודות לשוניות, לשאול שאלות מנחות – והכול על מנת לחשוף סתירות, להפעיל לחץ, ולגרום לך לומר משהו שעלול לשמש נגדך. גם כשמדובר בעבירות רכוש פשוטות, האופן שבו תתנהל בחקירה ישפיע ישירות על הדרך בה הפרקליטות תבחן את חומר הראיות.

מה כן לעשות?

ראשית – פנה אליי ברגע קבלת הזימון. כבר משלב זה נוכל להבין את התמונה, לזהות מוקשים פוטנציאליים ולבנות יחד קו הגנה. הדבר הראשון והחשוב ביותר שיש לעשות הוא להיוועץ בעורך דין פלילי המכיר את שלב החקירה ומודע לכללי המשחק.

שנית – שמור על זכות השתיקה אם אינך בטוח במענה, אך עשה זאת בצורה נכונה, מתוך אסטרטגיה, לא מתוך פחד. שתיקה איננה תמיד הפתרון, אך כאשר נבחרת – עליה לנבוע מהחלטה מושכלת ולא מתגובה רגשית או לחץ רגעי.

שלישית – דע מה המעמד החוקי שלך, מהן זכויותיך, ואל תוותר עליהן, גם אם החוקרים מפעילים לחץ.

לסיכום, חקירה באזהרה איננה הליך טכני אלא שלב מהותי בהליך הפלילי, אשר עשויות להיות לו השלכות כבדות משקל. ההתנהלות בשלב זה מחייבת זהירות, הבנה של המסגרת המשפטית, והפעלה מושכלת של זכויות. תגובות בלתי שקולות, גם אם נובעות מתום לב, עלולות לפגוע במעמדו של הנחקר ולשמש כבסיס לראיות נגדו.
היערכות מוקדמת, קבלת ייעוץ משפטי מתאים, והבנה ברורה של הסיכונים והאפשרויות – הם תנאים הכרחיים להתמודדות אחראית עם חקירה באזהרה.

איך משרדי מלווה חקירות באזהרה – אסטרטגיה וניהול סיכונים

כשאני מלווה אדם הנקרא לחקירה באזהרה, אני יודעת שהעבודה האמיתית לא מתחילה בתחנת המשטרה – היא מתחילה הרבה קודם. חקירה באזהרה היא הליך טעון, הן משפטית והן אסטרטגית, ועל כן ההכנה לקראתה מתחילה עוד בטרם הכניסה לחדר החקירות. מאחורי כל שאלה שנשאלת יש כיוון חקירה, לכל מילה שנאמרת יש השלכות ראייתיות – ואת זה אי אפשר לנהל בצורה מאולתרת. בדיוק לשם כך הקמתי את המשרד שלי: כדי לאפשר ללקוחותיי לעבור את הסיטואציה הזו עם ליווי צמוד, באמצעות תכנון מוקדם, ניתוח משפטי מדויק וניהול סיכונים זהיר.

העבודה שלי מתחילה בפגישת הכנה יסודית: אני לומדת את נסיבות המקרה, מבינה את מטרות החקירה, מזהה את נקודות החולשה והחוזקה, ובונה יחד עם הלקוח קו הגנה ברור – כזה שמבוסס על ניתוח משפטי מעמיק, ולא על אינטואיציה בלבד. אין הבדל אם מדובר בחקירה על רקע חשד לעבירות רכוש, עבירות מין או כל עבירה אחרת – כל חקירה באזהרה מחייבת הסתכלות מקצועית ופרטנית על כל פרט.

במהלך החקירה עצמה, תפקידי כסנגורית הוא לוודא כי נשמרות זכויות הנחקר: זכותו להיוועץ, זכותו לתנאים הוגנים, והגבלת השאלות לשאלות ענייניות וחוקיות בלבד. כאשר מתעורר חשש ללחץ בלתי סביר, להתנהלות חורגת או להפרת זכויות – ננקטות פעולות מיידיות, לרבות פנייה לגורמים מוסמכים או ניהול ישיר של שיח עם גורמי החקירה, במטרה להפסיק את הפגיעה ולשמור על תקינות ההליך.

לאחר החקירה, אני ממשיכה ללוות את התיק ובוחנת אם יש מקום לבקש סגירת תיק מחוסר אשמה, האם נכון לבקש מהמשטרה לבצע פעולות חקירה ספציפיות בעלות פוטנציאל מזכה, והאם יש בסיס להמשיך לטפל מול הפרקליטות. במקרים שבהם מתגבש כתב אישום, ממשיך הטיפול בהיבטים של גיבוש קו הגנה, איתור כשלים ראייתיים וניהול התיק הפלילי כולו.

ליווי בחקירה באזהרה נועד לא רק להגן על זכויות פורמליות, אלא גם לאפשר לנחקר להתמודד עם ההליך באופן מושכל, נטול טעויות מיותרות – ותוך שמירה על יציבות משפטית ונפשית מול מערכת מורכבת.

שאלות נפוצות על חקירה באזהרה

לאורך השנים, ליוויתי עשרות אנשים שנקראו לחקירה באזהרה – חלקם הגיעו מוכנים, אך רבים מהם לא ידעו למה לצפות. כדי לעזור לך להבין טוב יותר את הזכויות שלך ואת מה שצפוי, ריכזתי כאן תשובות לשאלות שחוזרות על עצמן כמעט בכל תיק.

מה זה בדיוק אומר "חקירה באזהרה"?

חקירה באזהרה היא חקירה שבה האדם הנחקר נחשב לחשוד בביצוע עבירה פלילית, להבדיל ממי שמוסר עדות בלבד. עם שינוי מעמדו, חלות עליו זכויות וחובות מהותיות, ובראשן – הזכות להיוועץ בעורך דין והזכות לשמור על שתיקה.
המשטרה מחויבת להבהיר לנחקר את מעמדו באמצעות אזהרה פורמלית, הכוללת את ההבהרה שכל דבר שיאמר עשוי לשמש כראיה נגדו בהליך פלילי. מדובר בשלב משמעותי, שמאותת כי קיימת תשתית לחשד כלשהו כלפיו.

האם מותר לי לשתוק בחקירה?

כן. ברגע שאתה נחקר באזהרה, עומדת לך זכות השתיקה – זכות חוקית מלאה שלא לומר דבר במהלך החקירה. אבל חשוב להבין: שתיקה היא לא תמיד הפתרון הנכון. במקרים מסוימים, שתיקה עשויה להגן עליך. במקרים אחרים – היא עלולה לחזק את החשד נגדך. לכן, אל תקבל את ההחלטה הזו לבד. חשוב להתייעץ מראש עם עורך דין, להבין את הסיטואציה, ולפעול מתוך שיקול דעת נכון.

אפשר לעצור את החקירה כדי לדבר עם עורך דין?

יש לך זכות להיוועץ עם עורך דין לפני תחילת החקירה – עוד לפני שנשאלת שאלה אחת. מדובר בזכות בסיסית, שהמשטרה מחויבת לאפשר לך לממש. במהלך החקירה עצמה, הזכות להיוועצות חוזרת אינה אוטומטית בכל שלב, אבל אם במהלך החקירה עולה חשד חדש לעבירה שטרם התייעצת עליה עם עורך הדין – אתה זכאי להיוועץ שוב. בכל מקרה שבו אתה מרגיש לא בטוח, מבולבל, או שהחקירה משנה כיוון – חשוב להבהיר לחוקרים שאתה מעוניין לממש את זכותך לייעוץ משפטי. אם הזכות הזו לא ניתנת לך במצב שבו היא נדרשת – ייתכן שמדובר בפגם מהותי בהליך החקירה.

האם מותר להקליט את החקירה?

לא. אתה לא רשאי להקליט את החקירה בעצמך, ולא ניתן להכניס מכשיר הקלטה לחדר החקירות. עם זאת, חשוב לדעת שבחקירות באזהרה – במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות – המשטרה מחויבת לתעד את החקירה בעצמה, לרוב באמצעות וידאו ואודיו. התיעוד נשמר כחלק מחומר הראיות, ולעיתים ניתן יהיה לקבל אותו לעיון בהמשך ההליך, עם הגשת כתב האישום.

אם יש ספק לגבי אופן התיעוד או אם עולה חשש שנפל פגם בהתנהלות החקירה – ניתן לבחון זאת ולעלות טענות למחדלי חקירה.

מה אם כבר אמרתי דברים שמפלילים אותי?

גם אם אמרת משהו שעלול להפליל אותך – זה לא סוף פסוק. קודם כול, צריך לבדוק באילו נסיבות הדברים נאמרו: האם קיבלת אזהרה כחוק? האם הובהר לך מעמדך כחשוד? האם הופעל עליך לחץ לא לגיטימי?

במקרים מסוימים, ניתן לטעון שהאמירות נמסרו באופן לא תקין – ובנסיבות כאלה, ייתכן שאפשר למנוע את השימוש בהן כראיה. בדיוק בשביל זה חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי. ככל שתפעל מוקדם יותר – כך האפשרות לתקן, למזער נזק ולשלוט בהמשך ההליך גדלה.

האם כל חקירה באזהרה מסתיימת בכתב אישום?

ממש לא. חקירה באזהרה היא סימן לכך שקיים חשד – אבל לא בהכרח שתגובש תשתית ראייתית שתצדיק כתב אישום. בפועל, לא מעט תיקים נסגרים לאחר החקירה, לעיתים מחוסר ראיות, ולעיתים אף מחוסר אשמה מוחלט. האם החקירה תוביל להעמדה לדין? זה תלוי באיכות הראיות, באופי החשד – ובעיקר באופן שבו התנהלת במהלך החקירה. בדיוק מהסיבה הזו חשוב להיערך נכון, ולהיות מלווה לאורך כל הדרך.

המשותף לכל השאלות האלו הוא הצורך בהבנה משפטית מעמיקה ובתשומת לב לפרטים הקטנים. אין כאן מקום לניחושים או לתשובות כלליות – אלא לייעוץ ממוקד, מותאם אישית. ואם אתה מוצא את עצמך שואל אחת מהשאלות האלה – הגיע הזמן שנדבר.

סיכום – חקירה באזהרה היא לא הליך שגרתי, אל תישארו לבד

חקירה באזהרה איננה עוד שלב בירוקרטי או "בירור קצר" בתחנת משטרה. מדובר באירוע משמעותי, לעיתים מכונן, שמשנה את מעמדך מול רשויות האכיפה ומציב אותך בעמדת חשוד. מרגע שניתנת אזהרה – כל מילה, כל שתיקה וכל תגובה עשויות להיבנות כחלק ממערך ראייתי שעשוי לשמש נגדך. בין אם מדובר בחשד לעבירות רכוש, עבירות אלימות, מין או צווארון לבן – מדובר בסיטואציה מורכבת, הדורשת קבלת החלטות מהירות, שקולות ומושכלות. זוהי נקודת זמן קריטית, שבה נדרשת לא רק הבנה משפטית, אלא גם ניהול סיכונים מדויק ואסטרטגיה ברורה.

כפי שפורט לאורך המאמר, התנהלות נכונה בשלב החקירה – עוד לפני שנשאלה שאלה אחת – עשויה למנוע טעויות קשות ולעיתים אף להוביל לסגירת התיק בטרם יתפתח לכדי הליך פלילי מלא. ההיערכות הנכונה כוללת בחינה משפטית של נסיבות המקרה, הכנה לחקירה, זיהוי סיכונים וגבולות – וכל אלה אינם יכולים להתבצע ללא ליווי משפטי צמוד.

במהלך השנים ליוויתי לקוחות שהגיעו לתחנת המשטרה כשהם מבולבלים, פוחדים וללא כלים, ויצאו ממנה כששמם נוקה – לעיתים עוד לפני שהחלה החקירה עצמה. הדרך לשם עוברת בהכנה נכונה, בשמירה מדוקדקת על זכויות, וביכולת לזהות מתי נכון לשתף פעולה ומתי עדיף לשתוק.

אם זומנת לחקירה באזהרה – אל תחכה. אל תנסה "לסדר את זה לבד". אל תאמר "אין לי מה להסתיר". דווקא כשאתה בטוח בעצמך – הכי חשוב שיהיה לצדך מישהו שיודע לחשוב כמה צעדים קדימה. אני כאן בדיוק בשביל זה.

אני מזמינה אותך לפנות למשרדי כבר עכשיו, עוד לפני החקירה – כדי שנוכל לנהל את הסיטואציה הזו באופן שקול ומושכל, מתוך הבנה מלאה של הזכויות, המשמעויות והסיכונים. חקירה באזהרה היא לא מצב שצריך להתמודד איתו לבד – וחשוב שתדע שיש לך כתובת ברורה ותמיכה מקצועית לאורך כל הדרך.

שאלות ותשובות נפוצות

קיבלתי זימון לסור למשטרה. האם אני חשוד בביצוע עבירה כלשהי?

לא בהכרח – אך יש להניח שכן.
במקרים רבים, כאשר אדם מוזמן למשטרה – גם אם נמסר לו כי מדובר בזימון ל"מתן עדות" בלבד – הוא עלול למצוא את עצמו נחקר באזהרה כחשוד, מבלי שידע על כך מראש. המשטרה איננה מחויבת לחשוף את מלוא מטרת הזימון מראש, ולעיתים רק עם הגעתך לתחנה תתברר מהות החשד.

לכן, יש לראות בכל זימון למשטרה – בין אם בכתב ובין אם בטלפון – כסיטואציה שדורשת התייעצות מוקדמת עם עורך דין. הכנה מתאימה מראש עשויה לשנות את כל מהלך החקירה – ולעיתים אף להכריע את גורל התיק.

התעלמות מזימון לחקירה עלולה להעמיד אותך בסיכון משפטי ממשי.

אי התייצבות במועד שנקבע עשויה להוביל להוצאת צו הבאה, במסגרתו שוטרים רשאים להתייצב בביתך, לעכב אותך ואף לעצור אותך לצורך הבאתך לחקירה. מעבר לכך, הימנעות מהתייצבות עלולה להיתפס כחוסר שיתוף פעולה ואף כחשש להימלטות מן הדין – דבר אשר עלול לשמש עילה להותרתך במעצר, לבקשת המשטרה או התביעה, במסגרת הליך שיפוטי.

משכך, ברגע קבלת הזימון – אין מקום לברוח, להתעלם או לקוות שזה "יעבור לבד". יש לפנות מיידית לעורך דין פלילי, לבחון את נסיבות הזימון, ולהסדיר מועד מסודר להגעה לחקירה – באופן מבוקר, נכון ומוגן משפטית.

כך פועלים בחכמה ומונעים טעויות שעלולות לעלות ביוקר.

כן – בנסיבות מסוימות המשטרה רשאית להגיע לביתך ולעכב אותך לחקירה גם ללא כל זימון מראש.

כאשר קיים חשד סביר לביצוע עבירה, ובמיוחד כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירה חמורה – רשאים שוטרים להופיע בביתך בכל עת ולעכב אותך לתחנה לצורך חקירה.

במקרים חמורים יותר, ובפרט כאשר קיים מידע מודיעיני, חשד לשיבוש הליכים, או צורך מידי בפעולה, השוטרים אף רשאים לבצע מעצר מידיללא כל התראה מראש.

לכן, גם אם לא קיבלת זימון פורמלי – אינך חסין מהגעה מפתיעה של המשטרה לביתך. ייעוץ משפטי מוקדם הוא אמצעי ההגנה הטוב ביותר מול מהלך כזה.

חקירה באזהרה – משמעה שאתה חשוד בביצוע עבירה:

  • לפני תחילתה, החוק מחייב את החוקר להזהיר אותך שאתה נחקר כחשוד ושכל דבר שתאמר עשוי לשמש נגדך בבית המשפט.
  • יש לך זכות לשמור על שתיקה, זכות להיוועץ בעורך דין ולדעת מהי העבירה בה אתה חשוד.
  • כל מילה שתאמר עלולה לשמש כראיה בתיק פלילי – ולכן חשוב להגיע לאחר ייעוץ משפטי בלבד.

מתן עדות – משמעה שאתה אינו חשוד, אלא:

  • אתה מוזמן להעיד על מה שידוע לך בנוגע לאירוע או לחשודים אחרים.
  • אין חובת אזהרה, אין זכות שתיקה, ואין חובה ליידע אותך על זכות להיוועץ בעו"ד.
  • אם במהלך העדות יתעורר חשד שאתה מעורב בעבירה – החקירה תופסק, ויוסבר לך שאתה עובר לחקירה באזהרה.

⚠️ לא אחת אנשים מוזמנים כ"עדים" אך בפועל הופכים לחשודים תוך כדי החקירה – מבלי שהבינו את משמעות הדברים או התייעצו עם עורך דין.

לכן, גם אם נמסר לך שמדובר בעדות בלבד – היוועץ בעורך דין לפני ההגעה. זה עלול לעשות את ההבדל בין תיק סגור לבין כתב אישום.

כי דווקא מי שבטוח שלא עשה כלום – הוא זה שעלול לעשות את הטעות הכי גדולה.

גם אדם תמים, שאין לו קשר לעבירה, עלול למצוא את עצמו נחקר באזהרה, מתבלבל בפרטים, סותר את עצמו, או פשוט לא מבין את ההשלכות המשפטיות של מה שנאמר – וכל אלה עלולים להצטייר כהודאה או להיחשב כראיה מפלילה.

עורך דין פלילי מנוסה יודע לזהות סיכונים, לכוון אותך מה לומר (ובעיקר מה לא לומר), ולוודא שהזכויות שלך נשמרות – מהרגע הראשון.

🔴 חקירה משטרתית היא לא שיחה תמימה. כל מילה מוקלטת, כל שתיקה נרשמת – וכל טעות עלולה לעלות ביוקר.
🔵 היעדר ייעוץ משפטי מוקדם הוא אחד הגורמים המרכזיים להרשעות שווא ולתיקים מיותרים.

לכן, גם אם אתה נקי – אתה לא צריך להוכיח את זה לבד. אתה צריך מישהו שמבין את הכללים, מכיר את המערכת – ויודע להגן עליך.

שתיקה בחקירה היא זכות יסוד חוקתית – אך יש לה מחיר.

על פי חוק, לכל נחקר באזהרה עומדת הזכות לשתוק ולא להשיב לשאלות. עם זאת, החוק קובע כי במקרים מסוימים, שתיקה יכולה לשמש חיזוק לראיות נגדך, ואף להתפרש לחובתך אם תבחר לטעון טענות מאוחרות יותר בבית המשפט – טענות שיכולת לטעון כבר בחקירה. לדוגמה: אם תשתוק בחקירה, ובשלב מאוחר תעלה גרסה הגנתית (כמו אליבי), התביעה תוכל לטעון שהעובדה שלא סיפקת אותה מיד – פוגעת באמינותך. מצד שני, במקרים מסוימים – דווקא השתיקה היא הצעד הנכון והחכם ביותר, בעיקר כאשר אין לך מידע מלא על חומר הראיות או כששאלה עשויה להוביל אותך להפללה עצמית.

לכן, ההחלטה אם לשתוק או להשיב – חייבת להיעשות בהתייעצות מוקדמת עם עורך דין פלילי מנוסה. זו לא החלטה טכנית – אלא אסטרטגית, שעשויה להכריע את גורל התיק כולו.

ייעוץ משפטי לפני חקירה יכול לשנות את כל מהלך ההליך הפלילי – ולעיתים להציל אותך מכתב אישום או ממעצר.

בפועל, החקירה הראשונה היא הצומת הקריטי ביותר. זו הנקודה שבה נבנית התשתית הראייתית נגדך. כל מילה שאתה אומר מתועדת, כל סתירה נרשמת, וכל טעות – אפילו תמימה – עלולה להפוך לכלי בידי התביעה.

לעומת זאת, נחקר שמגיע מוכן, אחרי שקיבל הסבר מדויק מה צפוי לו, מה מותר ומה אסור לומר, מתי לשתוק ומתי להסביר – מצמצם משמעותית את הסיכון להפללה עצמית.

עו"ד מנוסה ילמד איתך את התיק, יסביר לך מה מותר, מה מסוכן, מתי לשתוק, ואיך להימנע מטעויות שרבים עשו לפניך – והצטערו.

כן. כל דבר שתאמר בחקירה – עלול לשמש כראיה נגדך.
החקירה הפלילית מתועדת במלואה, וכל אמירה – בין אם נמסרה בתום לב, מתוך לחץ או בלבול – עשויה להפוך לנדבך ראייתי משמעותי בתיק. הדברים שאתה אומר נחקרים בקפדנות, נבחנים מול ראיות אחרות, ולעיתים אף נשלפים בהמשך הדרך כדי להצביע על סתירה, חוסר עקביות או "הודאה חלקית" שמחזקת את גרסת התביעה.

חתימה על הודעת חקירה מבלי לקרוא אותה בעיון – עלולה להיות טעות מהותית.
החתימה שלך מהווה אישור לכך שהדברים שנרשמו משקפים נאמנה את מה שאמרת. בפועל, פעמים רבות ההודעה מנוסחת בקיצור האמירות שנמסרו, או תוך כדי פרשנות של החוקר – ולא תמיד תואמת במדויק את כוונתך.

מרגע שחתמת, קשה מאוד לטעון בדיעבד שהדברים אינם נכונים, גם אם היו טעויות או חוסר הבנה.
לכן, לפני חתימה – יש לעבור על כל השורות בקפדנות, לבקש הבהרות, ולוודא שאין סילופים, השמטות או ניסוחים מטעים.

לא רק שאפשר – אלא חובה להתכונן לחקירה מבעוד מועד, וזו אחת מהפעולות החשובות ביותר שתוכל לעשות כדי להגן על עצמך. חקירה משטרתית אינה מצב של שיחה לא פורמלית – אלא הליך מתועד, מובנה, ולעיתים גם מניפולטיבי, שבו כל מילה נבחנת, וכל טעות עלולה לשמש ראיה נגדך.

ההכנה לחקירה נעשית יחד עם עורך דין פלילי מנוסה, והיא כוללת:

  • הבנת מהות הזימון והחשדות האפשריים;

  • שחזור פרטני של נסיבות האירוע, לוחות זמנים ומעורבים;

  • ניתוח סיכונים משפטיים והערכת עוצמת הראיות האפשריות;

  • תכנון אסטרטגיית תגובה – האם למסור גרסה, מתי לשתוק, ואילו פרטים יש להימנע מלהעלות;

  • ולבסוף, תרגול מנטלי וניסוח מדויק של גרסה, מתוך שליטה מלאה בעובדות.

חקירה מוצלחת מתחילה מחוץ לחדר החקירות. ההבדל בין תיק שנסגר לבין פתיחת הליך פלילי – טמון לעיתים אך ורק ברמת ההכנה שלך.

עם קבלת הזימון – אל תתעלם ממנו.
ברר, במידת האפשר, מהי מהות הזימון – האם מדובר בזימון כעד או כחשוד. ניתן לנסות לעשות זאת בשיחה עם הגורם המזמן, או באמצעות עורך דין שיפנה בשמך.
הכן את עצמך לחקירה מבעוד מועד – ורצוי לעשות זאת בליווי עורך דין שיידע להכווין אותך ולמנוע טעויות מיותרות.
ולבסוף – ודא שאתה מכיר את זכויותיך כנחקר.

חקירה אינה אירוע טכני – אלא שלב מהותי בהליך הפלילי. ככל שתגיע נכון ומוכן – תוכל לצלוח אותה בצורה בטוחה וחכמה יותר.

קבלת ייעוץ משפטי לפני חקירה היא זכות חוקתית בסיסית – ולא רק שאינה מעידה על אשמה, אלא דווקא משקפת אחריות, תבונה ועמידה על זכויות. בפועל, שוטרים מנוסים יודעים היטב שעצם קבלת ייעוץ אינה ראיה לשום דבר, ואינה מלמדת דבר על מהות החשדות. גם אנשים חפים מפשע, עדים, ואף נפגעי עבירה – פונים לעורך דין לפני חקירה.

מה שכן: נחקר שלא קיבל ייעוץ – עלול למסור גרסה שגויה, לסתור את עצמו, או לחשוף מידע שלא היה מחויב למסור – וזה בהחלט עשוי להתפרש לרעתו.

לכן, החשש מ"מה יחשבו עליי" עלול להוביל לטעויות בלתי הפיכות. ייעוץ משפטי אינו סימן לאשמה – אלא כלי ההגנה שלך מול סיכונים משפטיים, פרשנויות שגויות ולחץ חקירתי. הוא זה שמאפשר לך לשמור על שליטה, להבין את הכללים – ולפעול נכון מהרגע הראשון.

לא. הקלטת חקירה משטרתית על-ידי הנחקר עצמו – אסורה על פי חוק.

חקירה באזהרה מתבצעת במתקני משטרה תחת נהלים ברורים, והמשטרה היא הגורם היחיד המוסמך להקליט, לתעד ולשמור את החומר – בין אם מדובר בהקלטת שמע, וידאו או תיעוד בכתב.

החוק רואה בהקלטה עצמאית של החקירה על-ידי הנחקר פגיעה בניהול התקין של ההליך, ולעיתים אף כעבירה פלילית של שיבוש הליכי חקירה.

עם זאת, חשוב לדעת: אתה רשאי לבקש לעיין בפרוטוקול החקירה, להעיר אם משהו לא נרשם נכון, ולבקש לתקן ניסוחים לפני חתימה. זכותך גם לא לחתום אם אינך מסכים לתוכן.

השאלה אם לשתוק או למסור גרסה בחקירה – היא אחת ההכרעות החשובות והרגישות ביותר בכל תיק פלילי, ואין לה תשובה אחידה שמתאימה לכל מקרה.

ההחלטה תלויה בשיקולים מהותיים, ובהם:

  • מה חומרת החשדות?

  • אילו ראיות קיימות בתיק (אם בכלל)?

  • האם אתה צפוי להיחשף לחומר הראיות במהלך החקירה?

  • האם יש לך גרסה ברורה, עקבית ונטולת סתירות?

  • האם מסירת גרסה עלולה להפליל אותך בעקיפין, לחשוף חולשות, או לשמש נגדך בהמשך?

  • אילו ראיות תומכות יש בידיך?

שתיקה עשויה להגן עליך מפני הפללה עצמית או מסירת מידע שגוי תחת לחץ, אך גם עלולה להתפרש, במקרים מסוימים, כ"חיזוק" לראיות קיימות. לעומת זאת, מסירת גרסה עשויה להוביל לסגירת התיק – אך אם תעשה באופן חפוז או לא מדויק, היא עלולה לחזק את החשד ולשמש ראיה נגדך.

לכן, ההכרעה בין שתיקה לבין מתן גרסה מחייבת בחינה  קפדנית על ידי עורך דין פלילי של נסיבות המקרה, אופי החשד, וחומר הראיות – באופן מושכל, מקצועי וזהיר.

עורך דין מנוסה בתיקי אלימות במשפחה מלווה אותך בכל שלב:
• ייעוץ קריטי לפני החקירה
• ייצוג בדיוני מעצר מול חזקת המסוכנות
• ניתוח חומר הראיות וזיהוי כשלים או תלונת שווא
• ניהול מו"מ עם התביעה, הסדר טיעון או טיעונים לעונש
• ייצוג מלא בבית המשפט, חקירה נגדית של עדים והצגת גרסת ההגנה שלך
ההבדל בין תיק שנסגר – לתיק שהופך לכתם פלילי – עובר לעיתים דרך הבחירה בעורך הדין הנכון.

עורך דין מנוסה בתיקי אלימות במשפחה מלווה אותך בכל שלב:
• ייעוץ קריטי לפני החקירה
• ייצוג בדיוני מעצר מול חזקת המסוכנות
• ניתוח חומר הראיות וזיהוי כשלים או תלונת שווא
• ניהול מו"מ עם התביעה, הסדר טיעון או טיעונים לעונש
• ייצוג מלא בבית המשפט, חקירה נגדית של עדים והצגת גרסת ההגנה שלך
ההבדל בין תיק שנסגר – לתיק שהופך לכתם פלילי – עובר לעיתים דרך הבחירה בעורך הדין הנכון.

אם במהלך מתן עדות מתחילים להטיח בך האשמות – זהו סימן מובהק לכך שהחקירה שינתה את אופייה ועברת ממעמד של עד למעמד של חשוד.

ברגע זה, החוקר מחויב על פי חוק להפסיק את החקירה לאלתר, להודיע לך שאתה נחקר באזהרה, להבהיר לך את מהות החשד, וליידע אותך בדבר זכויותיך – לרבות הזכות לשתוק והזכות להיוועץ בעורך דין. אם ההטחות נמשכות מבלי שניתנה לך אזהרה, ומבלי שהובהר לך שינוי המעמד – ייתכן שקיימת פגם חוקי בניהול החקירה, מה שעשוי להשליך בעתיד על קבילות הדברים שנאמרו.

במצב כזה, בקש מהחוקר לעצור מיד את החקירה, הודיע לו כי אינך מעוניין להמשיך בשלב זה, ובקש ליצור קשר עם עורך דין לצורך קבלת ייעוץ משפטי.

הזכות להיוועץ בעורך דין ניתנת לפני תחילת החקירה. אם כבר קיבלת ייעוץ משפטי טרם פתיחת החקירה באזהרה, אין לך זכות אוטומטית לעצור את החקירה בכל שלב על מנת להתייעץ שוב.

עם זאת, אם במהלך החקירה  מתווסף חשד לעבירה אחרת או מועלה אירוע שלא נדון קודם – מתגבשת זכות חדשה להיוועצות, משום שמדובר בהתפתחות מהותית שאינה נכללה בגדר הייעוץ הקודם.

במצב כזה, אתה רשאי לבקש לעצור את החקירה, ולהודיע שאתה מבקש לשוחח עם עורך דינך לאור השינוי במהות החשדות. החוקר מחויב לאפשר לנחקר זכות להיוועץ בעורך דין בטרם ייחוס חשד לביצוע עבירה כלשהי.

כעיקרון, החוקרים מחויבים להציג לחשוד את הראיות שבבסיס החשד נגדו – אך לא בהכרח בתחילת החקירה.
בשלב הראשון, החקירה מתנהלת לרוב בשיטת תשאול פתוח: החוקרים שואלים שאלות כלליות, ומאפשרים לחשוד לספק גרסה חופשית – מבלי לחשוף בפניו אילו ראיות מצויות בידי המשטרה.

רק לאחר שהחשוד סיים למסור את גרסתו, עוברת החקירה לשלב של הטחת ראיות, במסגרתו מטיחים בפניו ראיות קונקרטיות ומבקשים את התייחסותו אליהן.
המשטרה רשאית לבחור את העיתוי שבו תעשה זאת, ולעיתים תבחר להמתין עם הצגת הראיות – כחלק מאסטרטגיה חקירתית לגיטימית.

לכן, חשוב לדעת: היעדר חשיפת ראיות בתחילת החקירה אינו מעיד על חולשה בתיק – אלא על טכניקת תשאול מכוונת.

הסיכון בלהגיע לחקירה לבד – גם כשאין לך קשר לאירוע – הוא עצום.

חקירה משטרתית איננה שיחה תמימה. היא מתנהלת תחת כללים נוקשים, מוקלטת ומתועדת, וכל מילה שאתה אומר עלולה להפוך לראיה – גם אם כוונתך הייתה שונה לחלוטין.

גם אדם תמים, שפעל בתום לב, עלול:

  • למסור גרסה חלקית או לא מדויקת מתוך לחץ, בלבול או עייפות;

  • לספק מידע מיותר ש"פותח כיווני חקירה" או מסבך אותך בעקיפין;

  • להיחקר כעד – ולהפוך מיידית לחשוד, מבלי להבין שהמעמד השתנה;

  • לחזק בטעות את גרסת המתלונן או את ראיות התביעה, מבלי שהתכוון לכך.

בפועל, רבים מהנחקרים שנקלעו להליך פלילי – היו בטוחים לחלוטין שאין להם כל קשר לעבירה. דווקא הביטחון המוגזם, והרצון "לשתף פעולה ולסיים עם זה מהר" – הוא שמוביל לטעויות קריטיות שיקשה לתקן בהמשך.

כן. זכותך להיחקר בשפה שבה אתה שולט באופן מלא, גם אם אינה עברית.

החוק קובע כי כל אדם זכאי למסור עדות או להיחקר בשפתו – ובמקרה הצורך, המשטרה מחויבת לספק מתורגמן מוסמך שילווה את החקירה ויבטיח שההבנה בין הצדדים מלאה ומדויקת.

אם אינך שולט היטב בעברית – עליך להבהיר זאת בתחילת החקירה ולדרוש מתורגמן.

פרוטוקול החקירה הוא הרישום הרשמי של דבריך במהלך החקירה.
הוא משמש כראיה מרכזית בתיק, ולכן חשוב לבדוק בקפדנות שהוא משקף במדויק את מה שאמרת – ללא סילופים, השמטות או ניסוחים שגויים. חתימה על פרוטוקול לא מדויק עלולה לפעול נגדך בהמשך ההליך.

אם החוקרים לוחצים עליך או מטיחים בך עובדות שאינן נכונות – אל תאבד ריכוז ואל תמהר להסכים מתוך לחץ.

חקירה עלולה לכלול תרגילי חקירה, ניסיונות לבלבל אותך, או הצגת "עובדות" שנועדו לבדוק את תגובתך. זכותך המלאה להכחיש דברים שאינם נכונים, לשאול שאלות להבהרה, ואף לשמור על זכות השתיקה אם אינך בטוח כיצד להגיב. כמו כן, אם במהלך החקירה החוקרים מטיחים בך קיומה של ראיה – בקש לראות אותה או להבין במה בדיוק מדובר.

חשוב לזכור: שתיקה עדיפה לעיתים על אמירה שגויה או הודאה מתוך בלבול.
הישאר ממוקד, שמור על איפוק – ואל תתן ללחץ להפיל אותך בפח.

הימנעות מלהשיב על שאלה מסוימת במהלך חקירה היא זכותך המלאה – אך חשוב לדעת שהיא עשויה לשמש נגדך בהמשך.

במקרים מסוימים, שתיקה עשויה להתפרש כתגובת התחמקות, או ככזו שמחזקת את גרסת התביעה, במיוחד אם תבחר להציג גרסה שונה בשלב מאוחר יותר. לכן, כל הימנעות ממענה צריכה להיות שקולה ומודעת להשלכותיה – לא רגשית או אינטואיטיבית.

משך החקירה אינו קבוע – והוא משתנה בהתאם לאופי החשד, מורכבות התיק, וגישת החוקרים.

חקירה אחת יכולה להימשך חצי שעה, ואחרת מספר שעות רצופות, ולעיתים אף תתפרש על פני מספר מועדים שונים.

ככל שמדובר בעבירה חמורה או כשיש צורך בעימותים, הטחת ראיות – החקירה עשויה להתארך.

חשוב לדעת: במהלך החקירה יש לך זכות לבקש הפסקות, לשתות, לאכול, או לצאת לשירותים – והמשטרה מחויבת לאפשר זאת תוך שמירה על תנאים הולמים.

איסוף ראיות תומכות עוד לפני החקירה – עשוי להיות מכריע.

במקרים רבים, גרסה טובה לבדה אינה מספיקה. חיזוק לגרסה באמצעות ראיות חיצוניות כמו תיעוד מצלמות, תכתובות, מיקום טלפון נייד, מסירת פרטים של עדים רלוונטיים, הקלטות או כל מסמך רלוונטי – יכול לחזק משמעותית את אמינותך, ולעיתים אף להוביל לסגירת התיק כבר בשלב מוקדם.

ככל שתגיע לחקירה עם ראיות תומכות ביד – ולא רק עם סיפור – כך יגבר הסיכוי שהתיק נגדך יסגר בהמשך.

לכן, בכל מקרה של זימון לחקירה, חשוב לחשוב מראש: מה בידי להציג? מה יוכיח שאני דובר אמת? מה יסתור את הטענות נגדי?

רבים מגיעים לחקירה ללא ייעוץ מוקדם מעורך דין – ובדיעבד מתברר שהיו בידיהם ראיות תומכות חשובות, אך הם כלל לא הבינו שמדובר בראיה, ולכן לא הציגו אותה.
ייעוץ מוקדם מאפשר לזהות את הראיות הנכונות בזמן – ולחזק את הגרסה שלך עוד לפני שמאוחר מדי.

כן. המשטרה מחויבת לתעד כל חקירה פלילית – בין אם בכתב או בווידאו – בהתאם לחוק ולסוג העבירה.

עבירות חמורות (פשע) מחייבות לרוב תיעוד חזותי (וידאו), בעוד שעבירות קלות יותר (עוון) יתועדו לעיתים רק בפרוטוקול כתוב.

החוק מחייב שהתיעוד ישקף בדיוק את מה שנאמר, ולכן חשוב לעבור על הפרוטוקול בסיום החקירה, לדרוש תיקונים אם יש צורך – ולחתום רק אם הדברים תואמים את דבריך.

תיעוד מדויק הוא ההגנה שלך מפני פרשנויות שגויות, השמטות או ניסוחים מעוותים.

אם רק בדיעבד הבנת שנחקרת כחשוד – יש לפעול ללא דיחוי:

  1. פנה לעורך דין בהקדם – חשוב לבחון את תוכן החקירה, את מהלך הדברים ואת אופן ייחוס החשד. לעיתים ניתן לטעון לפגם חוקי בזכות ההיוועצות או באזהרה עצמה.

  2. בדוק האם נמסרה לך אזהרה כדין – החוק מחייב את החוקר להודיע לך מראש שאתה נחקר כחשוד, לציין מהי העבירה המיוחסת לך, ולהבהיר את זכויותיך. אם הדבר לא נעשה – ייתכן שדבריך לא יהיו קבילים או שהחקירה תיפגם.

  3. בחן את האפשרות להשלים או להבהיר את גרסתך – במקרים מסוימים, ניתן לפנות למשטרה בבקשה לתיקון או מסירת הבהרה, בייחוד אם החקירה בוצעה שלא כדין.

אל תתעלם מהסיטואציה – פעולה מהירה ונכונה יכולה למנוע נזק עתידי.
חקירה שבה לא הובהר לך מעמדך – עשויה להיחשב כלא תקינה ולשמש טיעון משמעותי בהמשך.

לא – אינך חייב למסור לחוקרים את הקוד הסודי של הטלפון הנייד שלך.

הטלפון הנייד נחשב לרשות היחיד, והמידע שבו מוגן תחת הזכות החוקתית לפרטיות ולהימנעות מהפללה עצמית.
לכן, המשטרה אינה רשאית לחייב אותך למסור סיסמה של הפלאפון שלך.

חשוב לפעול בזהירות: אל תמהר למסור את הקוד מבלי להבין את המשמעות המלאה של המהלך, מאחר והטלפון עשוי להכיל מידע רגיש ורלוונטי לתיק.

לא בהכרח – גם אם הודית בחקירה, זה לא סוף פסוק.

הודאה בחקירה אמנם מהווה ראיה מרכזית – "מלכת הראיות", אך היא חייבת להיות קבילה, מדויקת, ואמינה, והמשקל שיינתן לה תלוי בנסיבות מסירתה.

יש מקרים שבהם ניתן לערער על תוקף ההודאה, למשל אם:

  • נמסרה תחת לחץ, איום או תחבולה לא הוגנת;

  • לא ניתנה אזהרה כדין או לא הוסברו לך זכויותיך;

  • לא ניתנה לך הזכות לקבלת ייעוץ משפטי;

  • תוכן ההודאה אינו תואם את יתר הראיות בתיק;

  • או שההודאה עצמה כוללת סתירות או חוסר היגיון.

בנוסף, גם לאחר הודאה ניתן למסור גרסה מתוקנת או להוסיף פרטים חשובים בהמשך הדרך – בחקירה נוספת, או במסגרת ההליך המשפטי.

לכן, גם אם הודית – עדיין יש מה לעשות. הדבר החשוב ביותר הוא לבחון את החקירה לעומק ולהבין את ההשלכות – משפטית וראייתית – של כל מה שנאמר בה.

כן, בהחלט. לקטין נחקר יש זכויות מיוחדות בחקירה, שנועדו להגן עליו ולהתחשב בגילו, במצבו הרגשי ובחוסר ניסיונו בהליכים פליליים. להלן עיקרי ההגנות המיוחדות:

  1. הודעה להורים – המשטרה חייבת להודיע להוריו של הקטין (או לאפוטרופוס שלו) על דבר החקירה ולאפשר את נוכחותם אם ירצה בכך.

  2. נוכחות מלווה – הקטין רשאי לבקש שהורה, עורך דין או כל מלווה אחר יהיה נוכח איתו בחקירה, למעט מקרים חריגים.

  3. חקירה בשעות היום בלבד – ככלל, אין לחקור קטין בין 22:00 ל-06:00, אלא באישור חריג.

  4. חקירה מותאמת גיל – החקירה צריכה להיערך בשפה ברורה, מכבדת ורגישה, בהתאם לרמת הבנתו של הקטין.

  5. תיעוד החקירה – חקירת קטין חייבת להיות מתועדת, לרוב בהקלטה חזותית (וידאו).

  6. זכות להיוועץ בעורך דין – גם לקטין יש זכות להיוועץ בעורך דין לפני תחילת החקירה, ואסור להתחיל בחקירה לפני שניתנה לו האפשרות לכך.

⚠️ כל חריגה מהכללים הללו – עלולה להוות פגם מהותי בחקירה ולהשליך על תוקפה המשפטי.

אני כאן כדי להגן עליך!
השאר פרטים ונחזור אליך תוך מספר דקות:

אני כאן כדי להגן עליך!

השאר פרטים ונחזור אליך תוך מספר דקות: